מחקר שערך ארגון יונייטאד, הפועל בשיתוף עם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות לחיזוק בתי הספר היהודיים בתפוצות, מצביע על כך שבעקבות עלייה באנטישמיות חל שינוי באורחות החיים של יהודים ברחבי העולם ובתפקידו של בית הספר היהודי במרחב הקהילתי.
המחקר, שנערך על ידי חברת רוסוב ייעוץ, מצביע על כך שאירועי ה-7 באוקטובר השפיעו עמוקות על החיבור של יהודים בתפוצות לישראל ולחיים יהודיים, מה שהביא לעלייה בהתעניינות ורישום לבתי ספר יהודיים. בנוסף, המחקר מצביע על כך שבתי ספר יהודיים ברחבי העולם ניצבים בפני לחצים חדשים.
למשל, מחנכים חשים כי אינם מצוידים בכלים הנדרשים ללמד על ישראל, אך הם עדיין נמצאים בחזית ההתמודדות עם דאגות התלמידים וההורים. רק 35% מהמחנכים דיווחו שהם חשים מוכנים להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנוכחיים.
העליה בגילויי האנטישמיות והשינויים בזהות היהודית גרמו לעלייה בכמות הנרשמים לבתי ספר יהודיים. גידול ניכר נצפה בעיקר בצרפת ובצפון אמריקה. עם זאת, באזורים בהם היה שיעורי ההרשמה לבתי ספר יהודיים היו גבוהים גם קודם לכן, לא נצפו שינויים גדולים. כך לדוגמא:
צרפת: שיעור התלמידים בבתי ספר יהודיים קפץ מ־16% ב־1986 לכ־40% כיום, כאשר מאז ה- 7 באוקטובר חלה עליחה של 27% בכמות הפניות לבתי ספר יהודיים. כ-1,200 תלמידים נותרו ללא מקום בבתי ספר יהודיים.
טורונטו: קיים גידול קבוע שנתי של הרשמה. מאז 7 באוקטובר - זינוק בבקשות העברה, כאשר נרשמה עלייה של מאות בקשות לרישום לבתי ספר יהודיים לשנת הלימודים הקרובה.
הולנד: בבית הספר היהודי היחיד באמסטרדם עלה מספר התלמידים מאז ה-7 לאוקטובר והיום בית הספר בתפוסה מלאה ואינו יכול לקלוט תלמידים נוספים.
צפון אמריקה: בעקבות ארועי ה-7 באוקטובר כ-60% מבתי הספר בצפון אמריקה דווחו על עליה בהתעניינות לרישום תלמידים חדשים, בנוסף לכך ש-39% מההורים בצפון אמריקה שוקלים את העברת ילדיהם למסגרת חינוך יהודית - מה שמצביע על הדאגה הגוברת של יהודים בצפון אמריקה מהאנטישמיות הגוברת.
בנוסף, מחסור במורים לעיתים מומר בהזדמנות – מורים יהודים ממערכות ציבוריות מבקשים לעבור לבתי ספר יהודיים מתוך תחושת שליחות. ותשתיות החינוך - באזורים רבים אין די מקום פיזי לקלוט את הביקוש הגובר לבתי ספר יהודיים.
ביונייטאד מספרים כי המחנכים בבתי הספר היהודיים בתפוצות חווים לחץ ומחסור במיומנויות רלוונטיות. הם נמצאים בחזית החינוכית מאז טבח 7 באוקטובר – גם בהקשר של ישראל, וגם בהקשר של אירועי אנטישמיות מקומיים. במדינות רבות, מחנכים יהודים מדווחים שהורים ותלמידים מבקשים מהם לעזור להסביר את ביטויי האנטישמיות החדשים בקהילות המקומיות שלהם.
הסביבה הלא־יהודית מצפה מהם להגיב לתמונות המוות וההרס בעזה המשודרות ברשתות החברתיות ובטלוויזיה. בד בבד, משפחות התלמידים מצפות מהם ומבתי הספר, בין השאר, למידע עדכני על ישראל והמלחמה, ולמתן מיומנויות למאבק באנטישמיות ולהסברה על ישראל מנקודת מבט ציונית. באופן לא מפתיע, מחנכים יהודים מציינים שקשה להם לספק צרכים אלה כיוון שהם חווים את מערבולת הרגשות שנוצרה בתקופה זו אך בה בעת עליהם להדריך את אלה התלויים בהם, לתווך ולהסביר להם את המצב.
"בית הספר היהודי היה תמיד היה העוגן של הקהילה היהודית והמפתח לשימור המשכיותה" אומרת חנה דורסמן, מנכ"לית יונייטאד, "והיום, אחרי ה- 7 באוקטובר תפקידו חשוב עוד יותר. אם בעבר מחנכים יהודיים היו אמונים על בניית וחיזוק הזהות היהודית, הרי שהיום, לאור התגברות האנטישמיות וביטויים פרו-פלשתינים, הם נדרשים לספק לתלמידיהם סט כלים עדכני, הכולל גם חוסן והתמודדות. תפקידנו לתמוך במחנכים ולספק להם את התשתית לעבודה חשובה זו".
"זהו רגע של הזדמנות היסטורית", אומרת דורסמן, "בשנים הקרובות אנו עשויים לראות מעבר חד לבתי ספר יהודיים ולכן זה קריטי שנפעל כבר היום. חשוב לנו להבטיח שמשפחות מתעניינות לא יירתעו ולהבטיח שבתי הספר היהודיים 'יספקו את הסחורה' באמצעות צוותי הוראה מוכשרים וחינוך איכותי שיספק מענה הולם".
עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמלחמה באנטישמיות: "זוועות 7 באוקטובר הובילו לעלייה דרמטית בגילויי אנטישמיות ובמקביל לחיזוק תחושת החיבור והסולידריות כלפי ישראל. חובתנו היא להמשיך ולחזק את הזהות היהודית והציונית דרך השקעה בתכניות לימוד, כדי לתת תנופה לגל של התעוררות יהודית וחיבור למדינת ישראל".
הדוח של יונייטאד מצטרף לדוחות נוספים שנערכו בקרב הקהילות היהודיות בעולם מאז ה-7 באוקטובר ומהם עולה כי האנטישמיות הגוברת השפיעה עמוקות על התנהלות היהודים בקהילות בעולם ועל התנהגותם.
78% מהיהודים ברחבי אירופה דיווחו כי התגברות האנטישמיות לאחר 7 באוקטובר גרמה להם לערעור תחושת הביטחון בשל יהדותם וכי הם חוששים יותר להפגין את יהדותם בפומבי. כך דיווחו גם 60% מיהודי קנדה, 46% מארצות הברית ו-73% מבריטניה.
הצנעת הסממנים היהודיים
22% מיהודי אוסטרליה מציינים כי הם חוששים להפגין את יהדותם ו־38% העידו כי הם בוחרים להצניע את הסממנים היהודיים שלהם. בארצות הברית רק 39% דיווחו שהם מרגישים בטוחים לעטות סממנים יהודיים בפומבי ו־42% דיווחו שהם חוששים לעשות זאת. 64% מיהודי בריטניה דיווחו שהם חוששים להפגין את זהותם היהודית בגלוי, ו־66% מהמנהיגים היהודים באמריקה הלטינית חושבים שלא בטוח לעטות סממנים יהודיים בפומבי .
כמו כן, יהודים רבים דיווחו שנותקו קשרים חבריים עם לא־יהודים בגלל הצהרות אנטישמיות או אנטי־ישראליות או כיוון שלא־יהודים לא ראו בעין יפה את תמיכתם בישראל. בקרב יהודי בריטניה גוברת התחושה שלא־יהודים רואים בהם אחראים לפעולותיה של ממשלת ישראל.
השלכות אישיות
הדוח מוכיח כי ברמה האישית, למלחמת "חרבות ברזל" יש השפעה ברמה האישית על אחינו בתפוצות: 47% מכלל הצעירים בארה"ב מתחת לגיל 35 דיווחו כי הפסיקו לדבר עם אדם אחר, פנים אל פנים או ברשת בגלל התבטאות הנוגעת לסכסוך הישראלי־פלשתיני. בארצות הברית 13% מהמשיבים הפסיקו קשרי ידידות או מערכת יחסים בגלל אי הסכמה בנוגע למלחמה, ו־12% הפסיקו ידידות או מערכת יחסים בגלל אנטישמיות.
באירופה 33% מהסטודנטים היהודים שהשיבו על הסקר איבדו חברים בגלל הסכסוך ובקמפוסים של אוניברסיטאות העילית מגיע שיעורם ל־45%. היהודים בארצות הברית מרגישים לא רצויים או מודרים מקבוצה כלשהי או בגלל השקפותיהם על ישראל.
הקשר הרגשי לישראל
סקרים רבים שנערכו בקרב יהודי התפוצות לאחר 7 באוקטובר ניסו להבין את תחושותיהם כלפי ישראל. באוסטרליה, השיבו 91% מהנשאלים שהם חשים קשר רגשי כלשהו לישראל. בקנדה ובארצות הברית השיעורים היו נמוכים יותר: 70% מיהודי קנדה ו־79% מיהודי ארצות הברית דיווחו שהם מרגישים קשר רגשי לישראל. נתונים דומים נרשמו בבריטניה, שם דיווחו 78% מהיהודים על קשר רגשי כלשהו לישראל.
סקר שנערך בקרב יהודים אמריקנים בני 18-40 גילה שלמרות ש־90% דיווחו שאכפת להם מהמתרחש בישראל, רק 76% דיווחו שהם מרגישים חיבור לישראל. בקרב מי שביקרו בישראל בעבר שיעור המשיבים שמרגישים חיבור הוא 86%, ובקרב מי שמעולם לא ביקרו בה הוא 68%. יהודים שגדלו במשפחות מסורתיות ושהיו להם חיבורים לעולם היהודי כמו מחנה קיץ, בית כנסת, בית ספר וכדומה, נטו לתמוך בישראל יותר מאשר אלו שלא היו להם חיבורים כאלה.
המחויבות לישראל
שאלה מורכבת יותר להערכה היא האם יהודי התפוצות חשים קרובים או מחויבים יותר לישראל מאז טבח 7 באוקטובר. באירופה דווחה העלייה הגדולה ביותר במדדים אלו: 82% ממנהיגי ארגונים יהודיים באירופה דיווחו שהם מרגישים מחויבות גדולה יותר מאשר מחויבותם לפני המלחמה, 68% מבני הנוער היהודי מצרפת דיווחו על קרבה גדולה יותר לישראל ו־47% מיהודי בריטניה דיווחו שהרגישו זיקה רגשית חזקה יותר לישראל. לאחרונה, יחד עם הדיווחים על חיזוק המחויבות והקרבה, ישנם מחקרים המצביעים על שחיקה במדדים אלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו