אבל כבד בעולם התורה הספרדי: הלך לעולמו הרב מאיר מאזוז

אבל כבד ביהדות החרדית ספרדית. בגיל 80 הלך לעולמו הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים ומוסדותיה ואחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל.

הרב מאזוז החל להיות מוכר בציבור הרחב בשנת 2014 אז החל לתמוך במפלגות פוליטיות ולפעול בתחום. בתחילה תמך הרב במפלגת יחד - העם איתנו (בראשות אלי ישי). אחרי כן ביטא הרב מאזוז יותר את עמדתו הניצית ותמך במקביל גם במפלגת עוצמה יהודית וגם בש"ס.

תמיכה נוספת של הרב היתה גם בשר שלמה קרעי בעת שזה התמודד במוסדות הליכוד במטרה להיבחר לכנסת. פעילותו הפוליטית המאוחרת של הרב, היא קמצוץ מעשייה רחבה שלו בהנהגה תורנית ורוחנית של ציבור ספרדי גדול בעיקר של יוצאי תוניס והאי ג'רבה.

הרב נולד בתוניס בשנת 1945 כאשר בהמשך הוא ייסד בה את ישיבת כיסא רחמים. יכולתו הרוחנית והתלמודית התבטאה בין השאר בעובדה שכבר בגיל 17 הוא החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס. הרב פעל גם כדיין וכאחד ממנהיגי היהדות המקומית.

התפנית שהובילה את הרב ואת אחיו להעתיק את מרכז פעילותם הרוחנית לישראל היתה בשנת 1971. באותה שנה נרצח אביו של הרב מצליח מאזוז על ידי מתנקש מוסלמי. האירוע הוביל את הרב ואת אחיו הרבנים צמח ורחמים להחליט לעלות לישראל ואחרי עלייתם הם פתחו מחדש את ישיבת כיסא רחמים ומוסדותיה בעיר בני ברק. אחרי עלייתם של האחים לארץ הם פעלו גם להביא את גופת אביהם לישראל כשהם קוברים אותו מחדש בהר הזיתים.

בדומה למנהיגים ספרדים נוספים, בהם הרב עובדיה יוסף ז"ל, מוסדות כסא רחמים כללו בתוכם מערכת חינוכית שלמה שכוללת מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים ובעכו. בסך הכל נאמד ציבור הלומדים במוסדות אלו ביותר מאלף וחמש מאות תלמידים.

אחרי התבססות האחים בארץ, הם החלו גם לחשוף בפני הציבור הרחב את משנתה המיוחדת מבחינה רוחנית של יהדות תוניסיה ולשם כך ב-1977 הקימו האחים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים.

יש לציין כי שיטה רוחנית זו כללה מעבר ללמדנות תורנית התמקדות רבה בדקדוק עברי ובצורה הנכונה להגיית השפה. הרב דגל בחזרה ככל שניתן לצורת הגיית הלשון המקראית כשהוא גם עוסק רבות בדקדוק ואף פרסם כללים חדשים בתחום זה.

העיסוק הזה עורר בתחילה מחלוקת בקרב הציבור הספרדי אך בסופו של דבר עמדותיו בתחום זכו לתמיכה רבנית מקיר לקיר כשהוא מקבל הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו, ביניהם הרב עובדיה יוסף ז"ל, הרב שריה דבליצקי ז"ל, ועוד.

עמדותיו של הרב בתחומים רבים ביטאו פשרה מעניינת בין העולם החרדי לעולם הציוני דתי. לדוגמה - הרב לא ציין את יום העצמאות באמירת הלל אך פסק שאין לומר תחנון ביום ירושלים וכן הורה לומר את "נשמת כל חי" אחרי התפילה.

ביטוי נוסף לדרכו הייחודית היה תמיכתו בחידוש הטלת פתיל התכלת מחילזון ארגמון כהה קוצים כפי שפסקו ונוהגים רבים מרבני ואנשי הציונות הדתית. ביטוי נוסף למיוחדותו ההשקפתית מופיעה בספריו, שם במענה לשאלה כתב הרב: "אני יודע דבר אחד: השל"ה כשעלה לארץ ראה שלוש־מאות בתים בנויים בירושלים, ואמר: זו אתחלתא דגאולה. היום, בן פורת יוסף, ישנם מיליוני בתים. יש כאן כל מה שצריך כהכנה לגאולה. נכון יותר לקרוא לזה: הכנה לגאולה, או סוף הגלות". עם זאת הוא מציין בהמשך דבריו כי "גאולה ממש – לא רואים, כי המצב, השם ירחם".

ייחודיותו של הרב היתה גם בעובדה שכדרך מנהיגים ספרדיים רבים ובראשם הרמב"ם, הוא לא חשש להכניס לשיעוריו מקורות חיצוניים אם אלו היו לדעתו ידע נדרש. משום כך הוא הזכיר לא פעם את הפילוסוף אריסטו ואף ציטט מהמשורר הלאומי ביאליק.

בתחום נוסף חלק הרב בתקיפות על עמדת רבני תנועת ש"ס, כשאלו הלכו ונטו לדרכי הלמדנות של הקהילות האשכנזיות ליטאיות בהן הם למדו. הרב מאזוז שלמד בתוניס ושהמשיך את שיטת הלימוד והנוהגים האלו תקף בחריפות את הנטייה של תנועת ש"ס לכיוון הליטאי שאינו מתאים למסורת הספרדית הקלאסית. עם זאת הוא היה חבר לאורך רוב השנים בהנהגת תנועת ש"ס עם כי לא היה חלק ממועצת רבני התנועה ומיעט לפעול בה כאשר בפועל וביטא עמדות ניציות ביחס לתנועה.

ביטוי לעמדות הניציות היה בין השאר בהתנגדות שלו להסכמים ובריתות צבאיות והגנתיות עם מדינות אחרות. ביחס לכך אמר הרב: "מלחמת ששת הימים, כאשר שום מדינה לא הבטיחה לנו כלום, הקדוש ברוך הוא נתן כוח לחיילים, והם נלחמו והביסו את כל שבע מדינות ערב. אבל כאשר עשינו הסכם איתם במלחמת כיפור, לא הצלחנו. נזכור, ה' הוא שעושה את הנסים. כל זמן שאנחנו מסתמכים על בשר ודם, אנחנו חיים לא בסדר".

לאחרונה התבטא הרב ביחס לרצח בני משפחת ביבס ברצועת עזה וביחס לפעולות הרצח של אנשי חמאס ולטבח שבת שמחת תורה ב-7 באוקטובר ואמר: "הראוני תמונה של ילדים קטנים. הרגו אותם אלה ימח שמם וזכרם. איך עושים דבר כזה?! איך יש לכם לב? לב של בני אדם אכזריים שאין כמותם בעולם!".

הרב היה נשוי לרבנית אסתר לואיזה, ולהם שני בנים וארבע בנות. הרב מאזוז הוא גם בן-דודו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז.