"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג"ץ קבע: בתי הדין הרבניים לא יקבעו תשלומי מזונות
ברוב דעות של השופטות וילנר ורונן התקבלה העתירה נגד סמכות בתי הדין • עו"ד מזא"ה: "תיקון עוול היסטורי לאלפי אבות גרושים" • העתירה הוגשה בעקבות פער בפסיקות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים
בג"ץ . צילום: אורן בן חקון

בג"ץ קבע: בתי הדין הרבניים לא יקבעו תשלומי מזונות

ברוב דעות של השופטות וילנר ורונן התקבלה העתירה נגד סמכות בתי הדין • עו"ד מזא"ה: "תיקון עוול היסטורי לאלפי אבות גרושים" • העתירה הוגשה בעקבות פער בפסיקות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מכה לבתי הדין הרבניים:בג"ץ קיבל היום (רביעי) החלטה דרמטית השוללת את סמכותם לדון בגובה מזונות ילדים של הורים גרושים. ההחלטה, שהתקבלה בעקבות עתירה שהגיש עו"ד ד"ר יואב מזא"ה ועורכי דין נוספים, מהווה החלשה משמעותית של כוח בתי הדין הרבניים.

עד שנת 2017, האבות בלבד נשאו בעלויות הכלכליות של הילדים לאחר גירושין, גם במקרים בהם האם השתכרה יותר. באותה שנה קיבל בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים, את הדוקטרינה שכתב עו"ד מזא"ה, לפיה חיוב המזונות יחול באופן שוויוני על שני ההורים, בהתאם ליחס הכנסותיהם ולזמן השהות עם הילדים.

בית הדין הרבני תל אביב. פסיקת בג"ץ מהווה החלשה משמעותית בסמכויותיו (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

בתי הדין הרבניים התנגדו לפסיקה זו ודבקו בגישה הפטריארכלית המחייבת רק אבות בפרנסת הילדים, ללא קשר למשמורת משותפת או להכנסות האם. פער זה יצר "מרוץ סמכויות" - נשים העדיפו להגיע לבתי הדין הרבניים, בעוד אבות ביקשו להגיע לבתי המשפט למשפחה.

בפסיקת בג"ץ, השופטות וילנר ורונן קיבלו את העתירות וביטלו את סמכות בתי הדין הרבניים בענייני מזונות ילדים. השופט סולברג, בדעת מיעוט, טען כי יש לאפשר לבתי הדין לדון במזונות "כדי להגן על נשים" מפני פסיקות בתי המשפט למשפחה.

"בית המשפט העליון תיקן אמש בפסיקתו עוול היסטורי שפגע לאורך השנים באלפי אבות גרושים לילדים", אמר עו"ד מזא"ה. "מעולם לא הייתה סיבה שעלות הילדים תוטל רק על האב. לילדים יש שני הורים ושניהם צריכים לפרנס אותם". הוא הוסיף כי "זהו צעד נוסף בדרך לשוויון אמיתי וצדק במערכות בתי הדין ביחס להורות וביחס לשוויון מגדרי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...