חברתה הטובה של אנה פרנק הלכה לעולמה

ז'קלין סנדרס-ון מארסן, הסופרת ההולנדית וחברתה של אנה פרנק, נפטרה ביום חמישי בגיל 96. בית אנה פרנק באמסטרדם הודיע על מותה.

סנדרס-ון מארסן נולדה ב-30 בינואר 1929 באמסטרדם. היא הייתה חברה ותלמידה בכיתתה של פרנק, אותה פגשה בבית החינוך היהודי ב-1941. שתי הנערות הפכו לחברות טובות תוך ימים ספורים מהפגישה. "פגשתי את ז'קלין ון מארסן רק בבית החינוך היהודי, ועכשיו היא חברתי הטובה ביותר" כתבה פרנק ביומנה ב-15 ביוני 1942.

לאחר הכיבוש הנאצי של הולנד ב-1941, סנדרס-ון מארסן עברה לבית החינוך היהודי שם ענדה טלאי צהוב על מעילה. למרות הסכנות הגוברות חברותה עם פרנק פרחה. זמן קצר לאחר שכתבה על חברותן, פרנק ומשפחתה הסתתרו במשך שנתיים לפני שמקום מחבואם התגלה ב-1944.

אנה פרנק ואחותה מרגוט מתו במחנה הריכוז ברגן-בלזן באביב 1945, כנראה מטיפוס. גורלה של סנדרס-ון מארסן היה שונה. אמה, קתולית צרפתייה, הצליחה לגרום לכך שהיא ובנותיה יסווגו כלא-יהודיות, מה שאפשר למשפחת ון מארסן כולה, כולל אביה היהודי של ז'קלין, לשרוד את המלחמה. עם זאת, רבים מקרובי משפחתה מצד אביה נרצחו במחנות ההשמדה.

פרנק כתבה מכתב פרידה לז'קלין ב-25 בספטמבר 1942 בו הביעה את תקוותה לחברות מתמשכת. "אני מקווה שכשניפגש שוב, נישאר חברות הכי טובות לנצח. אני מקווה שניפגש בקרוב, אבל כנראה לא לפני סוף המלחמה" היא כתבה. המכתב לא הגיע לז'קלין במהלך המלחמה; רק לאחר סיום הסכסוך היא קיבלה אותו. המכתב נסגר בחתימה "חברתך הטובה ביותר אנה".

לאחר המלחמה, סנדרס-ון מארסן פנתה לקריירה ככורכת ספרים. ב-1954, היא נישאה לרוד סנדרס, ולזוג נולדו שלושה ילדים. רוד נפטר לפני שלוש שנים.

במשך שנים רבות, סנדרס-ון מארסן שמרה על שתיקה לגבי חברותה עם פרנק. ב-1990 היא פרסמה את הספר "אנה ויופי" ב-1990. היא ציינה שחשה חובה "לכתוב עבור מי שכבר לא יכולה לכתוב". שלושה ספרים נוספים באו בעקבותיו, כולל "חברתך הטובה ביותר אנה," שזכה בפרס "עיפרון הכסף" ב-2012, כפי שצוין על ידי הט נייוסבלאד.

בכתביה ובביקורים בבתי ספר קידמה סנדרס-ון מארסן חינוך נגד אנטישמיות וגזענות. היא נשארה בקשר עם אוטו פרנק, אביה של אנה והניצול היחיד ממשפחת פרנק, עד מותו ב-1980.

באפריל 2024 העניקה סנדרס-ון מארסן כמתנה לבית אנה פרנק את אלבום השירה שלה ובו שיר בכתב ידה של אנה פרנק מהתאריך 23 במרץ 1942.