"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסמכים הושמדו בקורונה עם חיטוי הבית, ההורים נפטרו - ובכל זאת היהדות אושרה

בבית הדין הרבני התבצע תהליך בירור יהדות ייחודי ומורכב עבור בחור צעיר • המבקש, נולד בישראל להורים ממוצא רוסי, והתייתם מהוריו בתקופת מגפת הקורונה • עם פטירתם ומאחר והבית היה נגוע בקורונה, תכולתו פונתה והושמדה, ולכן לא נותרו ברשותו מסמכים רשמיים המעידים על שורשיו היהודיים • כך הצליחו להוכיח את יהדותו

,עודכן
0השמעה
בית הדין הרבני. צילום: אורן בן חקון

בתי הדין הרבניים ממשיכים לעמוד בראש המאמץ לבירורי יהדות. השבוע הושלם תהליך בירור יהדות ייחודי ומורכב עבור בחור צעיר, שהגיע לבית הדין בליווי בן דוד של אמו.

יהדות (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

המבקש, שנולד בישראל להורים ממוצא רוסי, התייתם מהוריו בתקופת מגפת הקורונה. עם פטירתם ומאחר והבית היה נגוע בקורונה, תכולתו פונתה והושמדה, ולכן לא נותרו ברשותו מסמכים רשמיים המעידים על שורשיו היהודיים. באמצעות עדות בן הדוד, שהוא בן אחיה של סבתו, ועל סמך פרטים משפחתיים שנמסרו, החלו בתי הדין בתהליך מעמיק לאימות יהדותו.

אגף בירור היהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים, ביצע הצלבה של נתוני המשפחה עם מאגרים שונים. תיקים הוזמנו ממשרד הפנים ורשויות שונות, ונמצאו מסמכים אישיים ותעודות לידה של בני המשפחה. עם זאת, התעודות המעידות על מוצא יהודי של האם והסבתא חסרו, למרות זכאותם לעלייה לישראל על פי חוק השבות.

במקביל, אותרו ב"יד ושם" פרטים היסטוריים על המשפחה מתקופת השואה, כולל רישום הסבתא כיהודייה.

מוזיאון ההנצחה יד ושם,צילום: אי.פי

כדי להשלים את התמונה, פנה בית הדין לגורמים מעבר לים שהצליחו להביא אינדיקציות המוכיחות את יהדותה של האם. המסמך שאומת הוכיח באופן חד-משמעי את יהדותה של האם ולמעשה של המשפחה כולה. התהליך עצמו ארך פחות מחודש. בסיום התהליך הושלמה התמונה – המבקש ומשפחתו הם יהודים לכל דבר. תהליך הבירור המעמיק הוביל לתוצאה משמחת: המבקש עתיד להינשא בקרוב, חתונה שתיערך עוד החודש.

בתי הדין הרבניים ממשיכים פועלים כדי לוודא שכל בקשה נבחנת לעומק, תוך שימוש במאגרים טכנולוגיים, עבודה מול גורמים בינלאומיים ושיתוף פעולה עם גופי ממשל ומחקר.

מנהל האגף לבירור יהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים הרב אליהו מימון: "הליך בירור היהדות איננו מותנה בנישואין ועל כן מומלץ לבצע את הבירור מוקדם ככל הניתן. ההליך פתוח לכל אזרח בכל שלב בחיים, הוא חינמי ומונגש וידידותי למשתמש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר