על הפסוק "וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" (במדבר יד, א), המתאר את רגעי השפל של חטא המרגלים, אומרת הגמרא (תענית כט, א): "אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה: 'אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות'".
הקישור בין חטא המרגלים לחורבן בית המקדש מבטא לא רק חטא ועונש במובן הטכני, אלא קשר פנימי עמוק בין הנפילה הערכית שהביאה אל חטא המרגלים לבין החטאים שהביאו אותנו אל חורבן בית המקדש.
בחטא המרגלים מביע העם חוסר נכונות להילחם על הארץ. דור יוצאי מצרים מקבל את כל צרכיו מהקב"ה, "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ" (דברים א, לא). המים - מבאר ניסית, האוכל - מן השמיים, וענני הכבוד שומרים על עם ישראל מאויביו. הידיעה שעם הכניסה לארץ יצטרך העם להילחם בעצמו בבני הענקים, לא מתיישבת על ליבו. ראשי העם שנבחרו לתפקיד המרגלים הם הראשונים שאומרים זאת. דבריו של כלב, "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג, ל), לא נשמעים. העם בקריסה. בכי לילי המביע אובדן דרך לאומי.
בעומק הדבר זהו חוסר הבנה של תפקיד האומה בעולם. תפקידו של עם ישראל הוא להוציא מהכוח אל הפועל את הערכים האלוקיים, האמת והצדק, היושר והשלום, וללמד את העולם איך מתנהלת אומה אידיאלית: "אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו). תפקידו גם להילחם על הערכים האלה בעת הצורך. עם ליווי אלוקי, כמובן, אבל במלחמה אמיתית.
חורבן הבית הוא תוצאה של חטאים ברמה הלאומית. הן חטאי בית ראשון והן חטאי בית שני הם תוצרים של חוסר ההבנה שלנו באשר לתפקידנו הלאומי. שנאת החינם נובעת ממבט פרטי ומזניחה את היסוד הלאומי, שבו כולנו גוף אחד שפועל להוציא מהכוח אל הפועל את הטוב המוחלט הזה.
לכן הקשר בין חוסר הנכונות להילחם על הארץ לבין שנאת החינם הוא מובן. נקודת המוצא הפרטית, הבודקת את התועלת לכל פרט, פוגעת בכוחו להילחם. רק המבט על האומה בכללה, על שליחותה בעולם, מצדיק את נכונותו של כל פרט למסור את נפשו במלחמה על ארץ ישראל.
הדור הזה נקרא אל המלחמה בפתאומיות והוכיח את נכונותו להילחם על הארץ. כולנו כאיש אחד נקראנו אל הדגל. לכולנו ברור שזוהי השליחות הלאומית שלנו, ושאנחנו חייבים לנצח. כולנו מבינים היטב שאחדותנו הכרחית להשגת הניצחון. שכל הדיונים הפנימיים באשר לדרך לא גורעים במאומה מהערבות ההדדית שלנו ומנכונותנו להילחם על הארץ הזאת. אנו מתפללים לקב"ה שיראה בכך את תחילתו של התיקון ושיסייע לנו לנצח במלחמה הזאת, להשיב את בנינו ובנותינו בריאים ושלמים מידי האויב, ולהמשיך באחדות אל הקומה הבאה בבניין העם והארץ, בחומר וברוח.
הכותב הוא אב בית דין בביה"ד הרבני אשקלון, יו"ר נציגות הדיינים הארצית ומועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו