"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העריקה לחינוך הממלכתי-חרדי: שליטת העסקנים בחברה החרדית נשברה
מוסדות חינוך הוא אחד הכלים הקהילתיים החזקים ביותר שיש כדי לשלוט בציבור החרדי • דווקא בממשלה שבה חברות ש"ס ויהדות התורה, חסידות כגון בעלזא וצאנז' עשו את המעבר המפתיע אל החינוך הממלכתי חרדי • האם זהו צעד ראשון לעבר שינוי דרמטי בתחומים נוספים?
תלמידי ישיבה (אילוסטרציה) . צילום: אורן בן חקון
פרשנות

העריקה לחינוך הממלכתי-חרדי: שליטת העסקנים בחברה החרדית נשברה

מוסדות חינוך הוא אחד הכלים הקהילתיים החזקים ביותר שיש כדי לשלוט בציבור החרדי • דווקא בממשלה שבה חברות ש"ס ויהדות התורה, חסידות כגון בעלזא וצאנז' עשו את המעבר המפתיע אל החינוך הממלכתי חרדי • האם זהו צעד ראשון לעבר שינוי דרמטי בתחומים נוספים?

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

רעידת אדמה התרחשה אתמול (חמישי) בציבור החרדי,בעקבות חשיפת "ישראל היום"על כך שחסידיות גדולות וחשובות כמו בעלזא, וויזניץ, צאנז, קרלין, בוייאן ועוד, קיבלו סמל מוסד ויצטרפו לחינוך הממלכתי חרדי, הכולל פיקוח מלא ולימודי ליבה: אנגלית, חשבון, אזרחות וכו'.

מוסדות חינוך הוא אחד הכלים הקהילתיים החזקים ביותר שיש כדי לשלוט בציבור החרדי. כך, למשל, הפחד מפני סילוק מהמוסד הוא מנוף לחץ חברתי משמעותי, ומנהלי מוסדות חינוך במגזר החרדי הם כמעט כל-יכולים. אך לאחרונה דווקא בממשלת ימין-חרדים "על מלא" יש צרות רבות בגן עדן. תקציב 'אופק חדש' נעצר עקב חוסר פיקוח והמורות החרדיות זועמות, החשב הכללי באוצר איים לנתק את הרשתות המפלגתיות מהמערכת של המדינה, ולמוסדות החרדים פשוט נמאס.

נמאס להם מהלנת שכר, מהטריקים והשטיקים, ובעיקר, לאחר עשר שנות קיום של המוסדות הממלכתיים החרדים הם רואים שהשד אינו נורא כל כך. והם גם רוצים להתנהל באופן נורמטיבי ללא חרדות כלכליות. לא חוק הגיוס, לא חוק הרבנים וגם לא משבר הרבנות הראשית - מה שמדאיג באמת את הפוליטיקאים החרדים בימים אלו הוא הנעשה במוסדות החינוך של מפלגותיהם: החינוך העצמאי, המזוהה עם יהדות התורה, ורשת בני יוסף, המזוהה עם ש"ס.

הדרמה האמתית היא שבממשלת ימין מלא, שבה ש"ס ויהדות התורה שותפות בכירות מאוד, נשבר הפחד. הממלכתי החרדי היה 'מוקצה', הפוליטיקאים נלחמו נגדו. ולפתע, ש"ס לא מצליחה לעצור מעבר של לפחות 25 מוסדות אל הממלכתי חרדי, למרות התערבות ולחצים של אריה דרעי ורבנים חשובים.

"דווקא בזמן הזה"

בכיר בש"ס התבטא לאחר החשיפה: "דווקא בזמן ממשלת חרדים מלאה, החרדים מקבלים אומץ ויוצאים לעצמאות. המעבר הענק של מוסדות חרדים לממלכתי-חרדי זו מכה קשה ביותר לש״ס. בסיעות החרדיות זועמים על השר חיים ביטון מטעם ש"ס, שהוא שר במשרד החינוך, על שלא הצליח לעצור את המעבר".

השר במשרד החינוך חיים ביטון, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

רק לפני כשנתיים ניסו בחסידות בעלזא להגיע למתווה עם משרד החינוך שיאפשר להם ללמוד ליבה ולקבל תקציבים אך המתווה הזה נכשל. 'מתווה בעלזא' הוא כינויו של הסכם שנחתם ביוני 2022 בין משרד האוצר ומשרד החינוך, המסדיר מחדש את לימודי הליבה במוסדות החרדיים, ולפיו כל מוסד חינוכי שילמד עברית, מתמטיקה, ואנגלית, יקבל תקציב ממשלתי בהתאם להישגי התלמידים, גם אם המוסד אינו רשום ברשת חינוך ממלכתית.המתווה מכונה 'מתווה בעלז', על שם יוזמי המתווה, חסידות בעלז.

למרות שחסידות בעלז יזמה את המתווה, היא החליטה להקפיא את הצטרפותה אל המתווה בעקבות וטו פוליטי מצד דגל התורה (המפלגה הליטאית, אשר רצה ברשימת יהדות התורה יחד עם הסיעה החסידית אגודת ישראל).

חרדים מחוץ ללשכת גיוס ירושלים. צעד לקראת גיוס?, צילום: אורן בן חקון

ולפתע אין פחד ואף אחד לא מצליח להטיל ווטו. בנוסף ל-25 המוסדות שערקו לממלכתי חרדי, צפויים לקום בשנה הקרובה חמישה בתי ספר ממלכתיים חרדים חדשים. הצטרפות בתי הספר החדשים לחינוך הממלכתי חרדי תגדיל באופן משמעותי את חלקו בין מוסדות החינוך החרדיים, שעומד כעת על חמישה אחוזים בלבד, כ-80 בתי ספר.

האם זהו רק הצעד הראשון בדרך לשינוי דרמטי שיסלול דרך גם בפתרון לחוק הגיוס? אפשר לנחש באופטימיות שכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...