חג השבועות: תורה לאנשי החיל שנמצאים בחזית

רבי יוסי וחכמים נחלקו מתי ניתנה תורה לישראל. לכולי עלמא הגענו להר סיני בראש חודש סיוון  ולכולי עלמא התורה ניתנה בשבת. נחלקו התנאים האם ראש חודש סיוון היה ביום ראשון או ביום שני. דעתו של ר' יוסי התקבלה כך שנפסק להלכה כי התורה ניתנה בז' סיוון. אם כך קשה, משום שלמעשה התורה לא ניתנה ביום החמישים לעומר אלא ביום החמישים ואחד, ומדוע אנו מציינים את מתן תורה ביום החמישים? ועוד, מדוע אנו לא חוגגים את מתן תורה בז' בסיוון, היום בו באמת ניתנה תורה?

נראה לומר שהיום בו ניתנה התורה פחות משמעותי מאשר היום בו אנחנו היינו מוכנים לקבל אותה. לאחר חמישים ימי הכנה - עמדנו מוכנים ודרוכים. זה היום בו נזכור את מתן תורה. המוכנות הזו היא שורשית וחשובה יותר מאשר התורה אותה שמענו וקיבלנו בפועל ביום ז' בסיוון. כל חג השבועות נקרא על שם שבע שבועות ההכנה אליו. בכל ליל שבועות יושבים כל ישראל ומתכוננים למתן תורה שיגיע בבוקר. על כן גם אם בפועל ניתנה התורה  בז' בסיוון, ו' בסיוון הוא היום בו השלמנו את ההכנות לקראת מתן תורה ולכן חוגגים אותו.

יוצא מכך כי התורה איננה רק אותיות או מסר מסוים שניתן לנו כ'הנחיה מגבוה'. התורה היא הברית והשותפות בינינו לבין הקב"ה וכך גם מעמד הר סיני. מעמד שכל כולו היווה כריתת ברית והתקשרות לריבונו של עולם, כך שכל התורה שתאמר ע"י ישראל מכאן ולהבא, תאמר כביכול ע"י הקב"ה בעצמו כאילו זהו מעמד הר סיני. לכן בפתיחת עשרת הדיברות נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר". בדרך כלל המילה '"לאמר" פירושה - ציווי למשה לומר את הדברים לישראל, אולם כאן הדברים כבר נאמרו לכל ישראל, אם כן מדוע כתוב "לאמר"?  מתרץ האדמו"ר הזקן: הכוונה שמכאן ולהבא מה שתאמרו יהיה מכוחו של ה'. באתם בברית להיות אחד.

המשנה במסכת ר"ה אומרת- "בעצרת (שבועות) נידונים על פירות האילן". מתן תורה הוא בעצם הקביעה של הקב"ה שאנחנו שותפים שלו ומחוברים לתורתו - עם של נביאים. זהו חיבור הנותן פירות, חידושים ומסקנות ועל כך אנו נידונים.

את עשרת הדיברות מקדימה פרשת מינוי שופטים לישראל בעצת יתרו. לפי רש"י, עצת יתרו נאמרה זמן רב אחרי מתן תורה ואף על פי כן הובאה בתורה כהקדמה למתן תורה. מדוע? משה רבנו – היחיד שדיבר עם ה' פנים אל פנים – יודע שאין אדם שיוכל להעביר את דבר ה' באותו דיוק ובאותה עוצמה כמוהו. על כן, לטובת העם, אינו רוצה לשתף אנשים אחרים בהעברת חוקי ה', כל עוד הוא יכול להחזיק מעמד בכך. יתרו מציע מנגד להעמיד שופטים מהעם. לטענתו, זה טוב לו ולעם למנות אנשים שמגיעים מהשטח, אנשי חיל, יראי אלוקים, נציגים לכל שבט ומשפחה. ייתכן ועל ידי כך יתמעט מעט האידיאל של תורה מפי הגבורה, אך תתחדד בכך תורת הברית העולה מן המשותף שבין ישראל לקב"ה.

אף על פי שבאופן אישי אינני מתעסק בפוליטיקה, בהנהגה אני כן מתעסק. את תלמידי בישיבה אני משתדל לחנך תמיד להיות מנהיגים ולהוביל את הדור בכל הזירות. בתוך המצב המסובך בו אנו מצויים כיום, אנו מבקשים לבוא בחג שבועות הקרוב בברית עם ה' מחדש, יחד עם ההנהגה שלנו. הנהגה שתהיה תואמת לרוחו הגדולה של העם. לשם כך דרושים לנו אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת שונאי בצע.

פניי אל עבר השבים משדה הקרב, אל אלו שכתף אל כתף ראו את התחדשות הרוח בחודשים האחרונים - אותה רוח טובה שנשבה בנו והסירה את הרוח הרעה שקדמה לה. אני רואה אותם ופניהם שקטות וחזקות, מאוכזבות מהיומיום הקטנוני שהם פוגשים בעורף ומאמינים ברוח אותה הם פוגשים בשדה הקרב. שרי האלפים, המאות, החמישים והעשרות שלי הם מפקדי המחלקות, הפלוגות והגדודים. אולי הם צעירים יותר או אולי למדו פחות תורה. הם בטוח אנשי חיל ראויים להביא את ישראל בברית התורה.

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר צפת