בצל העלייה באנטישמיות, באנטי-ציונות ובהפגנות האלימות בקמפוסים ברחבי אירופה, איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA), המייצג מאות קהילות ברחבי היבשת, ייצג פורום משפטנים בכירים ועורכי דין יהודים מרחביה במטרה לגבש כלים משפטיים להגברת האכיפה נגד גילויי אנטישמיות.
המשפטנים סקרו את הכלים המשפטיים-חוקים ואת מנגנוני האכיפה הקיימים בכל מדינה ביבשת, ודנו באתגרים הקיימים כיום, בחוסר הידע של התובעים והשוטרים, ב"חורים" בחוקה ובאיטיות המערכת המשפטית. כמו כן, הם דנו בהקבלה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בין ראשי חמאס, שיזמו את הטבח הנורא של 7 באוקטובר, לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
הפורום החליט על שורת צעדים אופרטיביים הקוראות לבחון מעצר עד תום ההליכים המשפטיים למסיתים נגד יהודים וישראלים במטרה לייצר הרתעה, ליצור הליכי חקיקה שיגדירו את האחריות האישית של פוליטיקאים ובעלי תפקידים ממשלתיים למניעת הסתה ונאומי שטנה, וגם הליכים לקיצור וזירוז הליכי המשפט על תקיפות אנטישמיות, וכמובן להגיש תביעות משפטיות נגד אנטישמיות ואנטי-ציונות.
ווסטר מיידאם, האחראי על המדיניות במשרד מתאמת המאבק באנטישמיות בנציבות האיחוד האירופי, חשף בפני המשפטנים כי 71% מהיהודים באירופה נמנעים מלענוד או ללבוש פריטים שעשויים לזהות אותם כיהודים. כ-38% מיהודי היבשת שקלו או שוקלים להגר ממדינתם מכיוון שהם אינם מרגישים בטוחים במדינותיה בה. 9 מתוך 10 יהודים סבורים שהאנטישמיות במדינתם החמירה.
יו"ר האיגוד, הרב מנחם מרגולין, אמר: "לצערנו, יותר מדי ממשלות ברחבי אירופה אינן נכונות להיאבק באמת בנגע האנטישמיות שמגיע מאז 7 באוקטובר לרמות חסרות תקדים. התוכניות במגירה, והמציאות מחמירה והופכת מסוכנת מיום ליום. זה מתחיל בכך שאנשים מפחדים או נמענים מהגשת תלונות נגד התוקפים האנטישמיים, ממשיך בחוסר היענות והיעדר מענה אפקטיבי של רשויות אכיפת החוק, ומתעצם לנוכח העובדה שגם כאשר מובא תוקף כלשהו לבית המשפט, ההליך אורך שנים, וכך גם במקרה של ענישה. אנו מתכוונים להתמודד ישירות עם האנטישמיות, לגבש כלים משפטיים מבוססים ולהפיץ מדריך אופרטיבי שיגדיר לשוטרים מהן התנכלויות אנטישמיות וכיצד עליהם לפעול בכל מקרה שכזה".
