שגריר האיחוד האירופי בישראל, דימיטרי טזאנצ'ב, חשף אתמול (שלישי) כי בעקבות הטבח בשבעה באוקטובר האיץ האיחוד יישום תוכנית למאבק באנטישמיות ו"שמירה על החיים היהודיים ביבשת". טזאנצ'ב אמר את הדברים בעת שביקר עם עשרות שגרירים במכון חקר השואה גנזך "קידוש השם" בבני ברק.
"כנציגי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, אנו רואים זאת כחובתנו הקדושה לוודא שהרצח הברוטלי של שישה מיליון גברים, נשים וילדים יהודיים לא יישכח לעולם", אמרו השגרירים באירוע.
את האירוע המיוחד, שנערך בהנחיית אשת התקשורת סיוון רהב מאיר, פתח ראש עיריית בני ברק הרב חנוך זייברט, בן לניצול שואה, שגולל בפני השגרירים את סיפור הצלתו של אביו ממלתעות הנאצים בתקופת השואה, ותקומת משפחתו בארץ ישראל מתוך אפר החורבן.
סגן השר הרב אורי מקלב, הממונה על הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד רה"מ, ציין שמה שקדם לשואה ומה שהוביל לשואה היה האנטישמיות וההסתה כנגד היהודים, "כיום האנטישמיות מגיעה מקבוצות מסודרות במדינות שונות באירופה וכנגד זה צריך להילחם ואת זה צריך למגר, ליצור את האווירה הנכונה את החינוך וההסברה כנגד האנטישמיות הגואה באירופה בימים אלו, ולא לתת לכך שום לגיטימציה". סגן השר הדגיש בפני שגרירי המדינות שהרוח והאמונה, הם מה שהחזיקו את היהודים בתקופת השואה.
הנואם המרכזי באירוע, השגריר טזאנצ'ב, אמר כי "השואה היא כתם אפל שלא יימחה מההיסטוריה של היבשת שלנו, ואנו, כנציגי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, רואים זאת כחובתנו הקדושה לוודא שהרצח הברוטלי של שישה מיליון גברים, נשים וילדים יהודיים לא יישכח לעולם".
השגריר סיפר כי לאחר האירועים הנוראיים ב-7 באוקטובר, וגל האנטישמיות ששטף בעקבותיהם את אירופה וחלקים אחרים בעולם, האיחוד האירופי האיץ את יישום אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים. התכנית המקיפה כוללת כמעט 100 יוזמות, כש-74 מהן כבר יצאו לדרך, ומטרתן להבטיח שיהודים באירופה יוכלו לחיות את חייהם בחופשיות.
רחל יוד, יו"ר הנהלת גנזך "קידוש השם", פנתה לשגרירים: "אני קוראת לכם לשלב איתנו ידיים בשליחות הקדושה והחשובה שלנו. לשתף איתנו פעולה בהנחלת זיכרון הקהילות היהודיות שהיו באירופה, ושהן חלק מפואר מההיסטוריה של ארצותיכם".
