הדיווחים על מחזורי הגיוס המקוצרים של צעירים חרדים, רובם נשואים ובעלי משפחות, שהתדפקו על דלתות הצבא במטרה לתרום את חלקם למאמץ המלחמתי, התקבלו בסקפטיות ובציניות.
היו כאלו שלא העניקו משקל לאופי ולזמן התרומה הצבאית שלהם בהשוואה לצעירים חילונים בני 18. אך כשמביטים במאקרו על הנתונים החדשים שמתפרסמים כאן לראשונה - ניתן להבחין בתזוזות אמיתיות ובשינוי של ממש בתפיסה הבדלנית של המגזר החרדי כלפי הישראליות, המדינה והצבא בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה.
הסקר הנרחב, שנערך בקרב 500 משיבים מהאוכלוסייה החרדית בני 18 ומעלה באמצעות משאל טלפוני, בדק את יחסה של החברה החרדית למדינת ישראל ולחברה הישראלית ואת השינויים שחלו בו בעקבות המלחמה. המדגם בסקר משקף באופן מיטבי את הזרמים השונים בחברה החרדית, תוך פילוח המשיבים על הציר שבין שמרני למודרני, והקפדה על חתכי גיל, תעסוקה ופריסה מרחבית.
מהמחקר עולה כי 73% מהחברה החרדית מעידים כי התעצמה תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית בעקבות המלחמה. 75% מצהירים כי הם מרגישים חלק מ"הסיפור הישראלי", ו-32% בעד הגברת המעורבות החרדית בחברה הישראלית - כך עולה מסקר עמדות מקיף בציבור החרדי שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות באמצעות חברת הסקרים "אסקריא".
עוד עולה מהנתונים כי כ-70% מהציבור החרדי סבורים שמי שלא לומד תורה - רצוי שיתרום בשירות צבאי או אזרחי, לצד עלייה של כ-20% בתמיכה בשילוב חרדים בצה"ל ובמערכת הביטחון.
על בסיס הציר שבין מודרני לשמרני מאוד, מניתוח הסקר עולה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר מודרניים - תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית היתה גבוהה יותר מאשר אצל אלו שהגדירו עצמם כיותר שמרנים.
53% מהחברה החרדית סבורים שהחרדים צריכים לוותר על הכספים הקואליציוניים למגזר החרדי עקב המלחמה. 19% מתוכם סבורים שיש לוותר על כלל הכספים הקואליציוניים, לעומת 34% הסבורים שצריך לוותר על כלל התקציבים - למעט אלו שמיועדים לחינוך.
ל-85% מהציבור החרדי חשוב שהחברה החילונית תראה בעין טובה את החברה החרדית. 32% בעד הגדלת מעורבותם של החרדים בחברה הישראלית, לעומת 14% שמצדדים בהגברת ההתבדלות. 44% נוספים מעדיפים שהחברה החרדית תמשיך להתנהל מול החברה הישראלית כפי שעשתה עד היום.
מניתוח תוצאות הסקר עולה כי יש עלייה של כ-20% בתמיכה בגיוס החרדים לצה"ל בעקבות המלחמה, ובסך הכול מדובר בכ-29% מהציבור החרדי שתומכים בגיוס חרדים לצבא.
אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אומר: "ההשפעות של אירועי 7 באוקטובר הן ארוכות טווח, ועוד צריכות להיבחן ולהילמד לעומק. השינויים שעליהם מצביע הסקר בעמדות רבים בחברה החרדית ביחס לחברה הישראלית, כמו גם בהבנת תפקידה של החברה החרדית בלקיחת חלק בצורכי הכלכלה והביטחון של ישראל, מהווים הזדמנות היסטורית למקבלי ההחלטות".
סגן (מיל') הרב נחמיה שטיינברגר, רב קהילה בירושלים, מנהל מענקים בקרן מיימונידיס ומנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית: "75 שנה אנו חיים כאן במדינת חסד, שבזכותה עולם התורה צמח לממדים היסטוריים. עלינו להיות מלאי הכרת הטוב למדינה, למוסדותיה ולחייליה, על כל מה שהם עושים עבורנו".
דודי זילברשלג, ממקימי "אחים לעורף", מוסיף ואומר: "כמי שנמצא כבר שנים בממשק שבין החרדיות לישראליות, אני חש כבר חודשיים בתזוזה נמרצת של הלוחות הטקטוניים שעליהם ניצבות החברות המקבילות. ברור לכולנו שמה שהיה כבר לא יהיה. הנתונים הסוקרים את הזעזועים מבשרים רוח אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו