"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נולד עם שופר ביד: "הכנתי שופר מצינור שמצאתי בגינה"

כבר בילדותו הכין שמעון קינן את השופר הראשון שלו • ברבות השנים, הוא החליט להפוך את התחביב למקצוע • הוא הקים בית מלאכה והפך לשם דבר בתחום • "מדובר במפעל חיי, הקמתי את הכל מאפס"

,עודכן
0השמעה
"אמשיך לייצר שופרות כל חיי". שמעון קינן. צילום: אייל מרגולין/ג'יני

השופרות מלווים את שמעון קינן לאורך כל חייו, ומעניקים לו אושר גדול. קינן בן ה־76 נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב־1947, ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן שנתיים. כבר בילדותו קינן התחבר לייצור שופרות, עד שהפך לשם דבר בתחומו.

סליחות בכותל המערבי// הקרן למורשת הכותל המערבי

קינן: "אין קרני איל בארץ, אני נוסע במיוחד למרוקו ומביא אותן משם במכולה"

"נולדתי עם שופר ביד, ובגיל עשר כבר ידעתי לתקוע בו", מספר קינן ל"ישראל היום". "לא היה לנו בזמנו כסף לאוכל. לקחתי משפך של נפט וחתיכת צינור מהגינה ועשיתי שופר לעצמי. זה היה משמעותי בשבילי בתור ילד. זו היתה ההתחלה".

ב־1972 התיישב קינן במושב גבעת יואב שברמת הגולן, וברבות השנים החליט להפוך את תחביב הילדות שלו למקצוע של ממש: "לפני 22 שנה החלטתי שאני הולך אחרי שיגעון הילדות שלי, והתחלתי עם נושא השופרות. אני איש מלאכה, ובנינו כאן הכל במפעל שלנו, שנקרא 'קול שופר'.

"יצרן שופרות זה מקצוע ייחודי. זה מפעל חיי, הקמתי כאן הכל מאפס. זה מפעל ענק של 600 מטר שהיה בהתחלה לול של תרנגולים. אני נהנה מהעבודה שלי, ומתכוון להמשיך לייצר שופרות כל חיי".

שופר בכותל. מבקשים מבורא עולם שיגזור עלינו שנה טובה,צילום: אורן בן חקון

הקושי העיקרי עבור קינן היה להשיג את חומר הגלם לייצור השופרות שלו: "אין בארץ קרני איל, אז אני נוסע אחת לשנתיים למרוקו, ממיין ושולח במכולה. מכינים לי שם הכל עם אישורים. אני בוחר שם את קרני האיל הכי יפות, ומביא אלפי קרניים במכולה - גם לכל אנשי חב"ד בארץ, ולאחרים שעושים סדנאות שופרות עם ילדים. אני זה שמספק להם את הקרניים. בארץ שוחטים אותם כשהם עדיין טליים, ולכן אין כבשים בוגרים עם קרניים שאפשר לעשות מהן שופרות".

14 שלבי ייצור

יש לא פחות מ־14 שלבים מהרגע שיש קרן מתאימה ועד לשופר המוגמר, והם כוללים את יישור הקרן, קדיחה, הכנת פייה, ליטוש והברקה. קינן התעמק בלמידת הנושא המורכב מיצרן שופרות שפרש לגמלאות, ומאז פיתח את התחום: "יש לנו בית מלאכה עם ידע מקצועי", הוא מפרט. "המומחיות שלנו היא הפיות. אנחנו יודעים לכוון את הפייה ולהתאים לאנשים על המקום".

כמה שופרות יש בישראל?

"להערכתי, אלפי שופרות מיוצרים בישראל בכל שנה, ויש גם את השופרות שמביאים ממרוקו ומסין, שם זה יותר זול. ארבעה דברים מעידים על שופר כשר: קרן של איל; האורך, שצריך להיות 20 ס"מ לפחות; שלא יהיה נקב או חור שיוצא ממנו אוויר; ושלא יהיה סדק".

קינן מעדיף לא לפרט את המחיר של קרן גולמית שממנה מייצרים שופר, אבל מחירי השופרות שלו מתחילים מ־80 שקלים ומאמירים עד ל־1,500-2,000 שקלים.

על מה אתה שם דגש כשאתה מכין את השופרות?

"ההתמחות שלנו היא להוציא שופר יפה, שהפייה שלו נעימה לתקיעה, וכמובן - כזה שאתה מצליח להוציא ממנו קול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר