דרושה אחדות: הקינות של תשעה באב הן של כולנו

מאות אלפים הגיעו לבתי הכנסת וקראו מגילת איכה, תוך הספד על בתי המקדש שנחרבו בתשעה באב, בין השאר בשל שנאת חינם • קל ללעוג לחזון שמבקש בית שלישי - אך מהו אותו הבית? שניים שונים המביטים אל נוף אחד, מבעד לחלום משותף • דווקא מתוך האחרות עלינו להביט זה בזה מתוך אחריות משותפת

י"ז בתמוז (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

ארבעה ימים ושלושה לילות היינו שכנים. הם ראו אותי ואת ילדיי בלכתנו ובשובנו, אנחנו ראינו אותם מקימים את האוהלים בגן סאקר, ישנים מאוחר בכל לילה וקמים מוקדם להפגין. בכל פעם שהבטתי לכיוונם, מבלי שתכננתי, הדהדו בי המילים של לאה גולדברג: "מול חלונך וגם מול חלוני, אותו הגן נשקף, אותו הנוף. ויום תמים מותר לי לאהוב את הדברים אשר ליטפה עינך".

הם אולי לא יחשבו כמותי, ואני אתלבש אחרת ואחשוב אחרת, אבל בפתח האוהל שלהם, ומול חלוני, תעמוד בתוכחה שותקת ירושלים. הנוף המשותף של כולנו. יפה נוף, משוש תבל, קריית מלך.

יוני ריקנר

הפילוסוף עמנואל לוינס טען שגאולת העולם היא במבט של פנים אל פנים. כשמביטים האחד בפני רעהו, הוא יאמר, צומחת דווקא מתוך האחרות - האחריות. נדמה לי שהתהליך היום צריך להתהפך: רק מתוך הבטה באחריות המשותפת, בנוף היפה של כולנו, אולי בסוף נפנה מבט מבויש איש אל רעהו. זוהי בעיניי הגדרת בית המקדש השלישי.

קל ללעוג

קל ללעוג לחזון שמבקש בית שלישי. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, כשנחרב המקדש, יאמר שהוא שופך את חמתו על "עצים ואבנים". אז על מה אנחנו בוכים בליל תשעה באב - על אבנים?

הכותל המערבי (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הבכי הוא על השלישי הזה, שיבוא ויכריע בינינו, יכריע את הישיבה שלנו בדד, איש באוהלו. בליל תשעה באב הראשון ההוא, במדבר, העם בוכה באוהליו. הבית השלישי הוא החלון המשותף של שניים שונים אל נוף אחד, מבעד לחלום משותף.

לרבי נחמן מברסלב הגדרה מופלאה לממלכה קרועה לשניים: הוא יקרא למצב הלא מוכרע הזה בשם "תיקו". יהיו כאלה שיחשבו שזו פסגת המאוויים לחיות ככה, איש באוהלו, הדמוקרטיה במיטבה. רבי נחמן לא יבקש שנחשוב אותם הדברים ונסכים על אותם הדברים, אבל המצב הזה, ה"תיקו", הוא נורא בעיניו, הוא רעיל, הוא זרות מבהילה.

בשם כל ישראל

באחת מתורותיו המופלאות והמיסטיות הוא יכתוב: "ותיקו שנכתב בתלמוד, הוא מחוסר תיקון!". למה הורדתם את האות נו"ן מהתיקון?! הנו"ן תגלם נפילה, היא תגלם חורבן. רבי נחמן ישוב ויכניס מהדלת האחורית את הנו"נים שלנו לתוך המילה "תיקו": "ונעשה מזה המילה 'קינות', שהוא אותיות 'תיקון', והשם יגאלנו ויתהפכו הקינות לתיקון ויתוקן התיקו". וואו.

תשעה באב בכותל המערבי (תמונת ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הקינות של תשעה באב הן של כולנו. הן יחייבו אותנו להביט אל נקודה שלישית, משותפת, אל בית שבו נגור ביחד ונלטף את הדברים שליטפו עיניו של האחר.

הבכי בלילה הזה הוא אחר מכל הבכיות. הבכי הזה הוא כדי לשטוף את העיניים, כך שיוכלו להביט עוד שנים רבות ביופי הזה, היפה להלל. אז אל תביטו זה בזה בינתיים, זה בסדר, רק תסתכלו לירושלים בעיניים. זה מספיק. וחז"ל יאמרו: "בכ"י - ראשי תיבות: בשם כל ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר