במשרד ראש הממשלה התקיימה הערכת מצב במוצאי השבת הקודמת, בעקבות ההתפתחויות בלחימה בין רוסיה לאוקראינה, שבה הוחלט להיערך להתרחבות דרמטית של עלייה מרוסיה לישראל. כך נודע ל"ישראל היום".
בשל תוכנה הרגיש של הישיבה וההחלטות שהתקבלו בה בעקבות ניסיון המרד הרוסי, התבקשו השרים שלא להתבטא בנושא כלל, אך "החולשה הרוסית" חייבה חישוב מסלול מחדש הן בהיבטים הביטחוניים והן בנושא זכאי העלייה ברוסיה, כ־500 אלף מספרם. מתחילת הלחימה עלו עד כה מרוסיה כ־60 אלף איש, וכעת הצפי הוא להרחבת העלייה ל־100 אלף עולים, לפחות.
משה בן שמחון
מדובר במבצע מסובך. בישראל טוענים כי מצב הסוכנות היהודית ברוסיה עדיין רגיש, וכי מאחר שההליך המשפטי נגדה תלוי ועומד, השלטונות הרוסיים עוקבים אחר כל צעד, ולכן יכולתה להשתתף בהבאת העולים מוגבלת. במשרד רה"מ דנו במוצ"ש גם בנושא זה, והביעו מחויבות לסייע למוסדות היהודיים ברוסיה להמשיך לתפקד.
בתוך כך, הסדרת עלייה דרך ארגון "נתיב" ברוסיה מוגבלת גם היא בהיקפיה, שכן כיום ההמתנה לתור שם עומדת על שמונה חודשים. זו הסיבה שאלפים רבים בחרו בשנתיים האחרונות להסדיר את מעמדם כעולים רק לאחר שהגיעו לישראל.
לקצר הליכים
אלא שתורי ההתאזרחות בארץ ארוכים, ונדמה כי בשלב הזה ישראל עדיין לא מצליחה לתת מענה לביקוש. לצורך הדוגמה, במשרד העלייה והקליטה נערכו ל־40 אלף עולים מרוסיה בשנת 2023, בעוד כבר כעת - בתוך מחצית השנה - נמצאים כאן 60 אלף זכאי עלייה מרוסיה (20 אלף הגיעו השנה ו־40 אלף בשנה הקודמת).
נוסף על כך, רק בחודש הקרוב צפויים להגיע מרוסיה כ־500 עולים נוספים. במשרד העלייה והקליטה נערכים לביקוש הגובר כדי לספק מענה הולם לעולים הפוטנציאליים, אך טרם החל הליך עבודה רשמי בממשלה.
גורם מעורה שביקש לשמור על אנונימיות בשל רגישות הנושא, אמר ל"ישראל היום" כי "לישראל יש יכולת לקלוט גל עלייה גדול, אבל צריך לקצר את ההליכים הביורוקרטיים ולאפשר לעולים להסדיר את מעמדם כמה שיותר מהר. יש לטפל בנקודות הגישה המרוכזות לעולים, שמשרד העלייה סגר לטובת טיפול במשבר דחוף אחר - עידוד עלייה מצרפת ומארה"ב, שם המשבר בגלל צניחת מספרי העולים דרמטי אף הוא.
"המציאות כיום היא שהתורים במוסקבה ל'נתיב' כל כך ארוכים, שהרבה מאוד אנשים שחוששים להישאר שם, מגיעים הנה עם אשרת תייר וללא זכאות לתנאי העולים. כך נוצרה כאן עד היום אוכלוסייה של כ־10,000 איש, שבינתיים לא זכאים לסל קליטה או לאולפן, ולא יכולים לעבוד".
"אל תגידו שלא ידעתם"
יאיר סמוליאנוב הוא מנהל תחום קליטת עלייה ב"לובי המיליון", עמותה הפועלת לקידום זכויותיהם של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית. "במשך שבועות רבים התרענו שוב ושוב בפני משרדי הממשלה", הוא מספר. "בזמן שאנחנו סיפרנו להם על המצב הנפיץ ברוסיה, על כך שהעולים עתידים להמשיך להגיע לכאן בכמויות גדולות, הם הסבירו לנו שהמלחמה היא 'רק באוקראינה'.
"את מענק ההסתגלות ביטלו, את תחנות ה'וואן סטופ שופ' (הליך התאזרחות מקיף תחת קורת גג אחת, למי שאין לו זמן ויכולת להוכיח זכאות במדינת המוצא) הם ביטלו, ואת בעיות האולפנים לא פתרו - והתהדרו בכך ש'תורי ההמתנה קטנים יותר ויותר' מבלי לפתור את בעיית המורות".
לדבריו, "בחודשים הקרובים יגיעו עוד עשרות אלפי עולים - ועכשיו אנחנו מזהירים: אל תגידו שלא ידעתם או לא חשבתם. הגדילו מיידית את תקציב קליטת העלייה והחזירו את עמדות ההתאזרחות המהירות בישראל".
תורים ארוכים, ביקוש נמוך
בישיבה שנערכה בשבוע הקודם בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, חשפה נטע בריסקין־פלג, מנכ"לית "נתיב" במשרד ראש הממשלה, את נתוני הביקוש לעלייה.
"היממות האחרונות ערערו את מצב היהודים ברוסיה", אמרה, "לפי הנתונים בשגרירויות שלנו, טרם ראינו מגמה של שינוי בבקשות לעלייה לישראל, ובעוד כמה ימים נוכל לזהות אם יש ביקוש מוגבר לעלייה. התורים לעלייה ארצה ארוכים ממילא ברוסיה, וכבר היום יש לנו שמונה חודשי המתנה של 13 אלף משפחות לתורים במוסקבה ובסנט פטרבורג".
בד בבד, כבר כעת נעשים מאמצים כדי לאפשר הליך מסודר לעולים ארצה. לדברי אלה סבן, סמנכ"לית עידוד עלייה במשרד העלייה והקליטה, "הארכנו בנקודות החירום את השירות לעולים מרוסיה עד סוף חודש יוני, לפי החלטת שר העלייה והקליטה. הביקוש במרכזים האלה נמוך, עם מספר מועט מאוד של אזרחים מרוסיה, וכמעט לא מגיעים לשם אזרחים מאוקראינה. מחודש יולי תישאר נקודה אחת של עלייה בחירום, שתיבחר לפי הביקוש".
בסיום ציינה סבן כי כרגע אין שינוי במנגנון העלייה, אך זה כאמור נבחן בימים אלו ממש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו