שבועות - חג הילדים: על החוקה האמיתית שלנו והערבות שניתנה עבורה

מחר בערב נחגוג את חג השבועות – הוא חג מתן תורה. ביום הזה, לפני 3,335 שנים בדיוק, התכנסו נשמותיהן של כלל היהודים מאז ולעולם למרגלות הר סיני, ובמעמד מרהיב ומרטיט כאחד, זכינו לחוות את הרגע שבו העניק לנו אלוקים את התורה.

בזמן שהעולם סביבנו היה עדיין אסופת עמים ושבטים, באים וחולפים, שתהו עוד לעצמם מי מנהל פה את העסק ואיך הוא עובד - היהודים הפכו לעם הראשון שקיבל מאלוקים את ספר ההדרכה שהוא חיבר בכבודו ובעצמו. ספר שהפך אותנו לאומה.

לא אחת אנחנו מחפשים עוגן במציאות המבלבלת. זה נכון בניווט, וזה נכון גם כאדם תוהה לעצמו מה היא הדרך הנכונה בחיים. זה אפילו נכון למערכת המשפט שמגששת באפילה אחרי דרך האמת, וכעת מוציאה מהבוידעם את מגילת העצמאות בתקווה שזו תזכיר לה את הדרך.

ספר היום-יום הוא ספר פתגמים קצרים מתורת החסידות שליקט הרבי מליובאוויטש, ושיבץ פתגם אחד לכל אחד מימות השנה. בפתגם המופיע בתאריך כ"ב בשבט כתוב כך:

"ישנם שני סוגי חוקים: חוקשיוצר חייםוחוקשנוצר מהחיים. חוקים אנושיים נוצרו מהחיים, לכן הם שונים בכל מדינה, לפי תנאי המדינה. תורת ה', היא חוקה אלוקית שיוצרת חיים. תורת ה' היא תורת אמת, התורה היא בכל המקומות ובכל הזמנים בשווה, תורה נצחית."

את קודקס החוקים הבסיסי ביותר של האנושות קיבלנו במעמד הר סיני - עשרת הדברות. דיברות כמו: אנוכי השם אלוקיך, כבד את אביך ואת אימך, לא תרצח וזכור את יום השבת לקדשו. מאותם עשרת הדברות משתלשלים אלפי הלכות ודינים שיוצרים את החיים - סוגיות כמו הלנת שכר או איסור על גניבה. הם לא עולים לקריאה טרומית, שניה או שלישית, הם לא משתנים לפי מזג האוויר הפוליטי, והם בעיקר, כמו מחט המצפן, מבטיחים שתמיד נמצא את הצפון. וגם את המצפן. שבלב.

צילום: בית חב"ד גבעת המורה, עפולה

התורה היא גם הגורם שאיחד אותנו לאורך אלפי שנים. לא משנה אם היית יהודי שגר במרוקו או אזרח דובר פולנית, תלמיד באלג'יר או אכלת גולש בהונגריה - בכל מקום בו היו יהודים, הם למדו את אותה תורה, קיימו את אותן מצוות, שמרו את אותם חגים והתפללו באותה שפת קודש.

בזכות התורה זכרנו את ארצנו. מהתורה למדנו שארץ-ישראל ניתנה לנו לנחלה מאת בורא העולם. בתורה מצאנו את ההבטחה, שגם אחרי שנים רבות של גלות אנחנו עתידים לחזור לארץ ישראל ולבנותה מחדש. זכרנו, האמנו, ציפינו - והנה אנחנו פה.

אבל דומה כי המסר החשוב ביותר המתחבא בחג השבועות הוא דווקא עוצמתם של הילדים. המדרש מספר כי בשעה שביקש אלוקים להעניק את התורה לישראל, הוא ידע עִם איזה 'עם קשה עורף' הוא מתעסק, וביקש מהיהודים, כמו לפני חתימה על הלוואה, להביא ערֵבים. בני ישראל הציעו ערבים שונים, כמו האבות או הנביאים, אך ה' סירב ורק כשהוצע כי "בנינו יהיו ערבים בעדנו", הסכים הקב"ה, ונתן את התורה הקדושה לעם ישראל. ולמה דווקא הילדים?

כי הילדים, העתיד של כולנו, הם הסיבה האמתית להשקעה בנו. כשאלוקים רצה לתת את התורה, הוא למעשה עשה מסחר: הוא העניק לעם היהודי את הדבר יקר הערך ביותר שלו ("טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"), וציפה לקבל משהו בתמורה. האבות הקדושים והנביאים הם חלק זעיר מן העם, במילים אחרות השקעה לא מניבה. דווקא מיליוני ילדי עם ישראל, העתיד של העם היהודי בכל רגע נתון, הם הסיבה שמשכנעת את אלוקים כי ההשקעה תהיה משתלמת למדי.

מתברר שחג השבועות הוא "חג הילדים" האמיתי. הרבה יותר מחנוכה או פורים. יותר מכל חג אחר, הוא כתוב על שמם. ולכן ביום שישי יתייצבו מאות אלפי ילדים בבית הכנסת לשמיעת עשרת הדברות, שליחי חב"ד אפילו הכינו להם הפתעות מתוקות בבתי הכנסת. יחד עם מיליוני ילדים יהודים ברחבי הגלובוס שיעשו את אותו דבר, נשחזר את החוויה של מעמד הר סיני - ונראה לאלוקים כי הערבים של אותה הלוואה היסטורית, עומדים בתנאם ומקיימים את חלקם בהסכם.

הרב יוסף אהרונוב הוא יו"ר צעירי אגודת חב"ד.

1,100שליחי החסידות הפרוסים בישראל נערכים להגעתם של רבבות ילדים לשמיעת עשרת הדברות בחג, ומקיימים אירועים מיוחדים וחינמיים לילדים ולכל המשפחה ביום שישי סביב אירוע קריאת עשרת הדברות. בתוכנית: הפתעות מתוקות, מסיבות גלידה והפעלות על תכני החג בשלל שעות מגוונות לאורך החג.