ירושלים של מיליון: רק שני שלישים מתושבי הבירה לוקחים חלק בכוח העבודה

ירושלים, שמציינת 56 שנים לשחרורה מהירדנים במלחמת ששת הימים, ידועה בייחודיות של האוכלוסייה המגוונת שמרכיבה אותה. יהודים לצד ערבים, חרדים לצד חילונים, לכל אחד ולכל זהות יש מקום בעיר, שמלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר אלפי שנים.

מעדכון הלמ"ס האחרון עולה כי בירושלים מתגוררים 966,200 אנשים - 576,600 מהם יהודים, 375,600 ערבים (מתוכם 362,600 מוסלמים ו־12,900 נוצרים), 3,500 נוצרים שאינם ערבים ו־10,500 תושבים ללא סיווג דת. מאז פרסום הנתונים (סוף 2021), ההערכות הן כי האוכלוסייה בעיר גדלה בעוד עשרות אלפי אנשים, כך שסך התושבים עומד על כמיליון נפשות.

בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר בולט חלקה של האוכלוסייה החרדית. בסוף 2021 החרדים היוו כ־48% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים, וכ־29% מכלל האוכלוסייה בעיר. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס (ממוצע לשנים 2021-2019),מתוך 322,800 יהודים בני 20 ומעלה המתגוררים בירושלים - 19% הגדירו את עצמם חילונים (62,400 תושבים), 25% הגדירו את עצמם מסורתיים (81,800), 20% הגדירו את עצמם דתיים (65,600) ו־35% הגדירו את עצמם חרדים (113,100).

אוכלוסייה צעירה

בסוף 2021, הגיל החציוני בקרב תושבי ירושלים עמד על 24.2, לעומת 30.1 בכלל אוכלוסיית ישראל. כמו כן, ירושלים מתאפיינת בשיעור גבוה של ילדים (עד גיל 14), שמהווים 33% מכלל אוכלוסיית העיר.

נוסף על כך, בירושלים יש שיעור פריון כולל גבוה: ב־2021 שיעור הפריון בעיר עמד על 3.9, לעומת 3.0 בישראל כולה. שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים עמד על 4.4, והיה גבוה מזה של הנשים הערביות בירושלים - 3.1. ההבדלים בין שיעורי הפריון נובעים בעיקר משיעורי הפריון הגבוהים מאוד באוכלוסייה החרדית והדתית, ומהירידה בשיעור הפריון של נשים ערביות ישראליות.

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו בחינוך היהודי בירושלים 183,100 תלמידים: 37% מהם למדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי־דתי והממלכתי־חרדי, ו־63% מהם למדו בחינוך החרדי. היקף החינוך הערבי בעיר באותה השנה עמד על 119,700 תלמידים, שהיוו 40% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים.

מספר העולים החדשים שבחרו לגור בירושלים היה הגבוה מבין ערי ישראל, ועמד על 3,700 עולים - כ־14% מכלל העולים לישראל. ב־2021 מאזן ההגירה הבין־עירונית של ירושלים היה שלילי, ועמד על 10,900. מאזן ההגירה הכולל של ירושלים (כולל עולים, יוצאים ונכנסים מחו"ל ואיחוד משפחות) עמד על 6,600.

ב־2022, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים (64-25) עמד על 67% (בהשוואה ל־82% בכל הארץ). בקרב גברים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר עמד על 74% (בהשוואה ל־85% בכל הארץ), ובקרב נשים הוא עמד על 60% (לעומת 79% בכל הארץ).

הנתונים נמוכים ביחס לחברה בישראל, משום ששיעור ההעסקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות הוא נמוך משמעותית מזה של כלל החברה. הגברים החרדים משתתפים בכוח העבודה במשק בשיעור של 45% בלבד, ונשים ערביות בשיעור של 27% בלבד.

ב־2021 חיו מתחת לקו העוני 39% מהמשפחות בירושלים (125,900), ו־51% מהילדים בעיר (202,400). שיעור העוני בירושלים גבוה משמעותית בהשוואה לישראל כולה, שבה חיו מתחת לקו העוני 21% מהמשפחות ו־28% מהילדים. תופעת העוני בירושלים שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית, שמתאפיינות במשפחות מרובות ילדים ובהכנסות נמוכות.

התיירים חוזרים

מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם את "השנתון הסטטיסטי לירושלים" ה־37. על פי הנתונים ב־2022 חלה עלייה ניכרת בתפוסת החדרים במלונות בירושלים, שעמדה על 55% - בהשוואה ל־22% בלבד ב־2021. עם זאת, תפוסת החדרים עדיין נותרה נמוכה בהשוואה ל־2019 (72%), השנה שקדמה להתפרצות נגיף הקורונה.

ירושלים היתה היעד המוביל של תיירים מחו"ל בשנת 2022, 34% מכלל לינות התיירים מחו"ל בישראל נרשמו בעיר. התאוששות הענף באה לידי ביטוי גם בפדיון המלונות בירושלים, שעמד על כ־2 מיליארד שקלים ב־2022.