יובל דיין, "לאסוף": אין בשורה

תעשיית המוסיקה הישראלית מתנהגת ככזו שזקוקה באופן נואש לכוכבת ים־תיכונית חדשה. ייתכן שסקאוטרים מחברות תקליטים סורקים ללא הרף את השטח בחיפוש אחר הכוכבת הבאה, אך אפשרות זו אינה סבירה משתי סיבות: 1. אנו ב־2014, והאופן שבו התעשייה מתנהלת עובד אחרת. 2. אנו חיים במקום שבו רוצים ניצחונות מהירים, בלי לראות בעיניים, או במקרה הזה - בלי להאזין באוזניים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נדמה שאין דין ואין דיין: מה קל יותר מלהמר על החיילת החביבה יובל דיין (19), שרשמה מיליוני צפיות ביו־טיוב בקאבר לשיר "שאריות של החיים" של עידן רייכל כששרה אותו באודישן ל"דה וויס"?

ובכן, כוכבים בשר ודם אינם נופלים מהשמיים. הם נבנים מלמטה, וזו הדרך היחידה שבה ניתן למאזין סיכוי להיות מופתע. אך גם אם חלקנו רוצים משהו חדש ומפתיע ולא עוד לעיסה וגריסה של אותו החומר שוב ושוב, הדרך לאלבום החדש של דיין נסללה כשהמפיק הנבחר הוא פטריק סבג (המזוהה עם ארז לב ארי, דוד ד'אור ואתי אנקרי). נקבע סופית ש־11 שירי האלבום יהיו אותו מרק נודע של קצת פופ אתני וקצת מזרחי לייט.

השירים דומים מאוד זה לזה בעיבודים ובכלים שנבחרו לייצג אותם, ולא עוזרים דודו טסה וגלעד כהנא האחראים לכתיבת השיר הפותח. כשזה כל כך לא אמין, והזמרת מדקלמת מילים כבדות של ניסיון חיים - אז אפילו כשמגיעים לשיר יוצא דופן דוגמת "ביחד", זה כמו להתכבד בשוקולד השחר בסיומה של ארוחה צבאית.