לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, קטיה אברבוך פרסמה היום (שלישי) בחשבונה באינסטגרם סטורי מרגש במיוחד, שבו ביקשה לשתף את העוקבים בסיפור מצמרר על בני משפחתה, יהודי אוקראינה, שנאלצו להתמודד עם רדיפת יהודים ורציחות עוד בטרם החלה השואה.
כוכבת חתונמי סיפרה בכאב על התלאות שעברו קורביה כשעירם הופגזה במלחמה, ואיך ברגע האחרון ניצלו ממוות בטוח כשהחליטו לעלות על רכבת אחרונה ליעד שהשאיר אותם בחיים, אך גזר עליהם חיי עוני ורעב. "הייתי נערה ולא הבנתי למה אישה שהייתה רופאה מכובדת אוכלת עד הפירור האחרון", כתבה אברבוך בצער.
"לפני היציאה למשלחת 'עדים במדים' במהלך שירותי הצבאי, ישבתי עם סבתא בפעם הראשונה לשמוע את הסיפור המשפחתי שלה", כתבה אברבוך על רקע תמונה שלה כחיילת. "זאת משפחה שידעה שכול, ורדיפת יהודים עוד לפני ימי השואה. אמה ומשפחתה, חיו כמשפחה חסידית בכפר קטן באוקראינה. יום אחד, בתחילת המאה הקודמת, כשאב המשפחה ובנו הבכור חזרו מהמקווה, פגשו אותם חיילים אוקראינים, חטפו אותם לעיני אם המשפחה, רצחו אותם באכזריות, והשליכו את גופותיהם המבותרות ביער", סיפרה. "כך גדלה סבתא רבתא שלי, רבקה, יתומה מאב, בעוני, ובמשפחה שאת חלק מילדיה שלחו לקרובי משפחה רחוקים ועקבותיהם נעלמו", ציינה.
"כשגדלה והתחתנה, היא הביאה לעולם בן בכור ושני תאומים שאחד מהם נפטר לאחר פחות משנה. סבתי שרה נותרה והם חיו בקייב. סבתא סיפרה לי איך כשהייתה רק בת 11, הם חיו תחת ההפגזות הקשות של הגרמנים על קייב. איך פחדה וחיפשה מחסה עם שריקות הטילים", הוסיפה.
"יום אחד הגיע חבר של אביה, ששירת בצבא האדום ואמר להם שהם חייבים לברוח. למה? כי הצבא נסוג והנאצים מגיעים. יהודים בסכנה. אבא שלה לא האמין שהגרמנים יפגעו בהם, הם היו תחת שלטונם גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, והכל היה 'בסדר'. הגרמנים הם 'אנשים תרבותיים'.. ברגע האחרון השתכנע, והם הספיקו לעלות על רכבת המשא האחרונה לקזחסטן. שם היו פליטים. הם ניצלו יחד עם יהודים נוספים מבור ההריגה הנורא, אבל חיו בעוני ורעב, ורבים נפטרו", תיארה.
"אחד הזיכרונות הראשונים שלי מסבתא שעלתה לארץ בתחילת שנות ה-2000 היה שישבנו לאכול יחד, וראיתי איך היא מגרדת עם הכפית שאריות של עוגה מהתבנית ואוכלת אותן", כתבה בכאב.
"פירורים של ממש. הייתי נערה ולא הבנתי אז למה אישה שהייתה רופאה מכובדת כמוה, אוכלת עד הפירור האחרון. לא הבנתי אז, וקשה לי להבין גם היום את החיים שהם חיו, את האופן שבו גדלה כנערה וכצעירה, שילדותה נגזלה ממנה. אני יודעת שהיום סבתא כל כך גאה במדינה הזאת, ומאושרת לחיות כאן בכבוד! מאושרת מהשושלת הנפלאה שצמחה ממנה, מהניצחון הזה", הדגישה אברבוך וסיכמה: "עם ישראל חי, ושימותו הקנאים!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו