"כל מי שמסוגל לאהוב את זולתו, תימצא בו זיקת אהבה לעצמו", אמר פעם הפסיכולוג אריך פרום. ומה עם אלה המאוהבים בהתאהבות עצמה? הופמן, גיבור האופרה "סיפורי הופמן" מאת ז'ק אופנבך, הוא מאהב חסר תקנה. הוא חי את אהבתו, מתבוסס בה, שר עליה, עד כדי כך שהוא אינו מבחין כלל במושאי האהבה שלו. הוא מתאהב באולימפיה, בובה מכאנית (שעבורה כתב אופנבך אריה וירטואוזית במלאכותיות שבה), ואחר כך ביצאנית ג'ולייטה, שגונבת ממנו את הדבר היקר ביותר לליבו, את בבואתו, ולבסוף באנטוניה, זמרת אופרה שנאסר עליה לשיר בשל מחלתה. הופמן, כרגיל בעיוורון מוחלט לזולת, מעודד אותה לשיר דואט אהבה מופלא, ולבסוף, גם בזכות טיפול רפואי מהגיהינום, היא מתה. רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוקטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
