"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר: רוב הציבור סבור שביטול חוק הנכד יצמצם את העלייה

מחצית מהנשאלים סבורים שצריך להציע הליך גיור מקל לישראלים שאינם יהודים • 66.7% ממצביעי הימין סבורים כך, לעומת 41.3% ו־34.7% מהמרכז והשמאל בהתאמה • מנכ"לית "לובי המיליון": "אם יהיה שינוי בסעיף הנכד - מדובר בגט כריתות מהחברה הישראלית"

,עודכן
0השמעה
נגה מלסה, צילום: משרד הקליטה

מחצית מהישראלים סוברים כיביטול סעיף הנכדנועד לשמור על הרוב היהודי במדינה, אולם הם גם מאמינים כי המהלך המדובר יצמצם משמעותית את העלייה לישראל, כך עולה מסקר של המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מהסקר, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ושבוחן את עמדות הציבור הרחב בעניין השינויים שמוצעים בחוק השבות על ידי חברות הקואליציה, עולה בבירור כי הציבור הישראלי קרוע בין רצונו לשמור על הרוב היהודי, אך מנגד לא לפגוע ביהדות התפוצות.

49.8% מהנשאלים השיבו כי ביטול סעיף הנכד נועד לשמור על הרוב היהודי במדינה, לעומת 36.8% שאינם סוברים כך. בפילוג פוליטי, 66.7% ממצביעי הימין סבורים כך, לעומת 41.3% ו־34.7% מהמרכז והשמאל בהתאמה (רק 27% בקרב הערבים, ומעל 82% בקרב החרדים). 50.6% סבורים כי ביטולו של סעיף הנכד יצמצם משמעותית את העלייה לישראל, לעומת 34% שאינם סבורים כך. בקרב עולי בריה"מ לשעבר 70% סוברים כי הביטול יצמצם את העלייה.

דוכן הנואמים במליאת הכנסת. הציבור הישראלי קרוע בין רצונו לשמור על הרוב היהודי, אך מנגד לא לפגוע ביהדות התפוצות,צילום: אורן בן חקון

מהסקר עולה גם כי הציבור הישראלי מעוניין שיהדות התפוצות תיקח חלק אקטיבי בדיונים שנוגעים לחוק השבות. 45.8% מכלל הנשאלים השיבו כי הם סבורים שיש לשתף את נציגי יהדות התפוצות בדיונים על החוק בכנסת, לעומת 39.9% שהשיבו כי הם חושבים או בטוחים שלא.

נושא נוסף שעלה בסקר הוא נושא הגיור. 49.6% סבורים כי על מדינת ישראל להציע גיור מקל לישראלים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה, לעומת 41.8% שאינם סבורים כך (66.4% בקרב האופוזיציה, ו־33.4% בקרב הקואליציה). לצד זאת, ניכר כי לישראלים חשוב מאוד להינשא ליהודי או ליהודייה. 58% מהנשאלים השיבו כי יפריע להם אם בן משפחתם יתחתן עם אדם שאינו יהודי על פי ההלכה, ונתון זה גדל ל־58.6% כשמדובר בבת משפחתם שתתחתן עם לא יהודי. אצל החרדים מדובר ב־95% שמוטרדים מעניין זה, לעומת כרבע מהנשאלים החילונים.

מערך הגיור. 49.6% סבורים כי על מדינת ישראל להציע גיור מקל,צילום: אורן בן חקון

עורכת המחקר, עו"ד שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה: "ציבור עצום מוטרד מאוד מהנכונות לפגוע באחד ממאפייניה הזהותיים של הציונות בלא דיון ציבורי רחב הכולל את נציגי יהדות התפוצות. הסקר שב ומראה את הפערים העצומים בין מגזריה השונים של ישראל ביחס לזהותה היהודית, ומחייב דיאלוג אינטנסיבי בין המגזרים וניסיון להגיע להסכמות".

אלקס ריף, מנכ"לית "לובי המיליון", ציינה כי "אם יהיה שינוי בסעיף הנכד - מדובר בגט כריתות מהחברה הישראלית ומהעם היהודי לכחצי מיליון זכאי חוק השבות שחיים כיום בארץ כבר כשלושה עשורים, מזדהים עם המדינה ורובם המוחלט רואים בעצמם יהודים".

נתוני הסקר המלאים יוצגו היום בכנס "חוק השבות כמקרה בוחן לשאלת הזהות היהודית" שיתקיים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, בשיתוף לובי המיליון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בהשתתפות נבחרי ציבור, רבנים, חוקרים ונציגי ארגונים אזרחיים שידונו בהשלכות החברתיות והפוליטיות של שינוי חוק השבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר