היסטוריה: נשים וילדים מתוניסיה הוכרו כניצולי שואה

הרשות לזכויות ניצולי השואה הכירה לאחרונה גם בנשים ובילדים יוצאי תוניסיה, שעלו לישראל אחרי אוקטובר 53' (ולכן אינם זכאים לקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים; א"פ), כשורדי שואה מהמעגל הראשון - כך נודע ל"ישראל היום".

עד כה, המחקר ההיסטורי לא הכיר בכך שנשים וילדים נאלצו לבצע עבודות כפייה בתוניסיה. בעמותת "אביב לניצולי השואה", המסייעת במיצוי זכויות לשורדים, הגישו בחודשים האחרונים לרשות לזכויות ניצולי השואה עשרות בקשות חדשות להכרה מטעם יוצאי תוניסיה, ואלה הוכרו, כאמור, כשורדי שואה מהמעגל הראשון, מה שיקנה להם כעת קצבה חודשית בסך כמה אלפי שקלים והטבות רבות.

400 עובדות כפייה

בעקבות ההתפתחות, הכירה הרשות עד כה בכ־400 נשים שנאלצו לעבוד בכפייה בתוניסיה, ובכ־300 ילדים שהצטרפו אליהן בעת ביצוע עבודות הכפייה. בכל המקרים מדובר בנשים ובילדים שעלו לישראל לאחר אוקטובר 53', ושעד היום הוכרו כשורדי שואה מהמעגל השני - הכרה שהקנתה להם במהלך השנים מענק חד־שנתי (עד ינואר 22' סכום המענק עמד על כ־3,900 שקלים, ובינואר 22' משרד האוצר עדכן את הסכום ל־6,500 שקלים; א"פ). כעת הם זכאים לקצבה חודשית, ואפשר לומר - משנת חיים. עם זאת, ברשות הדגישו כי לא מדובר בהכרה גורפת, וכי כל מקרה נבדק לגופו.

כאמור, מדובר בתיקון משמעותי שרבים מיוצאי תוניסיה עדיין לא מודעים לו. ב־2015 התקבלה החלטה מנהלית, שהכירה ביוצאי רומניה שעבדו בעבודות כפייה מתוקף צו שלטוני שהוציאו הנאצים, ובילדיהם שהתלוו אליהם לעבודות הכפייה, כשורדי שואה מהמעגל הראשון. מכיוון שגם בתוניסיה נשלחו רבים מהגברים היהודים למחנות ולאתרים לצורך עבודות כפייה, הוחלה החלטה זו גם על גברים יהודים יוצאי תוניסיה שהיו בני 50-18 בתקופה הרלוונטית, והם הוכרו כשורדי שואה מהמעגל הראשון.

במהלך השנים החלו להגיע לרשות עדויות של נשים וילדים יוצאי תוניסיה, שהנשים אולצו לעבוד עבור החיילים הגרמנים גם ללא צו שלטוני - לתפור, לכבס, לגהץ, לנקות ולבשל עבורם. הבקשות נדחו, בין היתר מפני שלא נמצא תיעוד לכך שבתוניסיה, מדינה מוסלמית, נשים יהודיות וילדיהן שהתלוו אליהן נאלצו לעבוד בכפייה בתקופת הכיבוש הנאצי.

"נאמין לפונים אלינו"

בעקבות תביעות שהוגשו לבית המשפט, שבהן נטען כי החיילים הגרמנים דרשו מהנשים לבצע עבורם עבודות שונות, ובלחץ בית המשפט, השתנתה המדיניות.

רוית ליברמן, מנהלת מחלקת תביעות ברשות לזכויות ניצולי השואה: "מי שכותב לנו שהוא ביצע עבודות, או שכילד הוא הצטרף לאמא שלו שביצעה עבודות כאלה ואחרות - אנחנו מאמינים לו. לא נחפש אותו אם הסיפור שלו מדויק. כל פנייה נבדקת, ולא כל אחד יוכר באופן גורף. צריך לזכור שאנחנו גם כפופים לסטנדרטים ולהגדרות שקבעה ממשלת גרמניה, אבל המטרה היא להקל ולהיטיב עם כלל ניצולי השואה ולאפשר להם לחיות את יתרת חייהם בכבוד".

אורלי סיוון, מנכ"לית עמותת אביב לניצולי השואה: "בחודשים האחרונים ערכנו מבצע איתור של מאות ניצולי שואה יוצאי תוניסיה, כדי לעדכן אותם בהתפתחויות האחרונות ולסייע להם במיצוי זכויותיהם. מדי יום אנו מתבשרים על בקשות שאושרו הודות לסיוע של העמותה. אני קוראת לכל ניצולי השואה: פנו למוקד הסיוע שלנו, 5711*. בדקו אם אתם ממצים את זכויותיכם, ואנו נסייע לכם בכך ללא כל תשלום. במקרים רבים מיצוי זכויות יכול לשנות חיים, ואנו רואים זאת בעמותה מדי יום".

"נעשה איתי צדק"

מ', בת 85 מהשרון, היתה בת 4 בזמן המלחמה. אביה נשלח למחנה כפייה, ואמה נשלחה לכבס, לתפור ולתקן את מדי הנאצים. מ' הקטנה התלוותה אליה לכל מקום.

תביעה שהגישה בשנת 2017 לרשות לזכויות ניצולי השואה נדחתה, בנימוק שבתוניסיה לא היו עבודות כפייה לנשים. לפני כמה חודשים משפחתה הגישה שוב תביעה, והפעם היא התקבלה. למ' נקבעו 75% נכות, ובקרוב היא תקבל קצבה חודשית. "נעשה איתה צדק. זה לא רק העניין הכספי, זו גם ההכרה בסבל שעברה", מסבירה בתה. גם ראובן כליפה, תושב שדרות בן 78, הוכר לאחרונה כשורד שואה מהמעגל הראשון. הוא יליד 1944, והיה עובר בבטן אמו כשאולצה לאסוף מתכות וברזל לצורך שליחתם למפעלי הנשק בגרמניה. לדבריו, המאמץ הגופני הביא את אמו ללידה מוקדמת, והוא נולד עם בעיות בריאותיות.

לאחר שבקשתו נדחתה בעבר, כעת הוא זכה להכרה ולקצבה חודשית, ונקבעו לו 25% נכות. בתו, יהודית עשור: "לאחר שנים שבהן לא נהג לשתף אותנו בתקופת המלחמה, הוא התחיל לשתף בזיכרונותיו. עצם ההכרה בו כניצול שואה מרגשת אותו".