"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אלו זמני כניסת ויציאת השבת - פרשת ויצא
זמני כניסת ויציאת השבת בערים המרכזיות בארץ • 02.12.22 ח' בכסלו ה'תשפ"ג - שבת פרשת ויצא • טעימה מהפרשה: כשאנחנו עושים חסד, עלינו לפרסם אותו או להצניע אותו?
קידוש ונרות שבת (אילוסטרציה) | צילום: קוקו

אלו זמני כניסת ויציאת השבת - פרשת ויצא

זמני כניסת ויציאת השבת בערים המרכזיות בארץ • 02.12.22 ח' בכסלו ה'תשפ"ג - שבת פרשת ויצא • טעימה מהפרשה: כשאנחנו עושים חסד, עלינו לפרסם אותו או להצניע אותו?

דור רביבו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אלו זמני כניסת ויציאת השבת והדלקת נרות 02-03/12/22, ח'-ט' כסלו ה'תשפ"ג - שבת פרשת ויצא.

ירושלים
כניסת השבת: 16:00
צאת השבת: 17:17

תל אביב
כניסת השבת: 16:14
צאת השבת: 17:16

חיפה
כניסת השבת: 16:05
צאת השבת: 17:15

באר שבע
כניסת השבת: 16:17
צאת השבת: 17:17

לעשות רושם או להישאר צנוע?

טעימה מהפרשה:בפסוק המספר על לידתם של יעקב ועשו, אנו לומדים דבר מעניין מאוד. שינוי הלשון המצוי בפסוק שיובא בפסקה הבאה, מלמד אותנו יסוד גדול ושיעור חשוב לחיים.

על לידת יעקב אבינו כתוב:"ויקראשמו יעקב". לעומת זאת, בהולדת עשו כתוב:"ויקראושמו עשו". נשים לב שהפסוק המספר על לידת יעקב נכתב בלשון יחיד (ויקרא), ואילו הפסוק המספר על לידת עשו נכתב בלשון רבים (ויקראו). מהי הסיבה לשינוי הלשון בין יעקב לעשו?

לכל מקום שעשו הגיע הוא היה עושה רושם. הוא תמיד היה מנסה להרשים את כולם, לגרום לכולם לדבר עליו, להלל ולשבח אותו. כיוון שעשו בכל הזדמנות ניסה להבליט את עצמו - כולם הכירו אותו. כולם ידעו מי זה עשו.

לתת ולעשות חסד בצניעות, צילום: GettyImages

לעומת זאת, יעקב שהיה עסוק בתורה ובמצוות והיה עושה הרבה חסד ומעשים טובים - היה נשאר טמון באוהלו ולא מבליט את עצמו יותר מדי. כשיעקב היה עושה דבר גדול, הוא היה עושה אותו בצניעות. לכן, אנשים לא כל כך הכירו אותו. רבים לא ידעו מי זה יעקב באמת.

כאשר אדם עושה מעשים טובים ומגיע לגדולות, ועדיין נשאר צנוע ולא מחפש לעשות רושם - רק אלוקים יודע מי הוא ומה הוא באמת, ולכן בלידת יעקב נכתב "ויקרא" בלשון יחיד. כיוון שרק אלוקים ידע מי הוא יעקב באמת.

לעומתו, עשו טרח לפרסם ולהלל את שמו בכל הזדמנות - ולכן הפסוק על לידת עשו נכתב בלשון רבים "ויקראו". כיוון שעשו לא נשאר בצניעות, וכולם ידעו מי הוא ומה הם מעשיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...