"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מספר שיא של עולים לא יהודים לישראל
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה לרבים שאינם יהודים לעלות לפי סעיף הנכד שבחוק השבות • יש עוד כ-700 אלף ברוסיה זכאי חוק השבות, וככל הנראה שיעור הלא־יהודים מתוכם גדול
פליטים מאוקראינה נוחתים בישראל. למצולמים אין קשר לידיעה | צילום: יוסי זליגר

מספר שיא של עולים לא יהודים לישראל

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה לרבים שאינם יהודים לעלות לפי סעיף הנכד שבחוק השבות • יש עוד כ-700 אלף ברוסיה זכאי חוק השבות, וככל הנראה שיעור הלא־יהודים מתוכם גדול

חנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רק שלושה מכל עשרה עולים חדשים שהגיעו ארצה עד אמצע נובמבר מרוסיה ומאוקראינה הם יהודים, כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין והגיור.

כ־32 אלף מתוך 47 אלף העולים שהגיעו לישראל אינם יהודים. זה מספר שיא של עולים לא־יהודים שעלו לישראל באמצעות חוק השבות עקב המלחמה בין שתי המדינות.

בכנסת צפויים לדון רבות בנושא חוק השבות, ובדרכים למצוא פתרון לעלייתם של מאות אלפי לא־יהודים. הודות ל"סעיף הנכד", מתאפשר למעשה לאנשים שהם צאצאים ליהודים לעלות ארצה, אם מסיבות של הגירה ואם כתחנת מעבר בדרך למדינות אירופה או לקנדה.

בורחים מהתופת באוקראינה, צילום: GettyImages

כיום חיים בישראל יותר מ־400 אלף אנשים שאינם יהודים, דבר שמעורר בקרב חוגים מסוימים דאגות באשר לצביון העתידי של מדינת ישראל.

ברוסיה לבדה חיים בין 750 אלף למיליון זכאי חוק השבות, וככל הנראה שיעור הלא־יהודים מתוכם גדול. ברוסיה קיים שוק שלם של עסקים שמציעים למקומיים, תמורת סכום כסף גדול, קבלת אזרחות ישראלית תוך שימוש בפרצות הקיימות בחוק השבות.

דו"ח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם לפני כמה שבועות, העלה כי בשנים האחרונות רק כ־28 אחוזים מהעולים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר היו יהודים. השנה, בגלל המשבר הכלכלי והאזרחי שפוקד את רוסיה, שיעור זה התנפח לממדים אדירים.

"יש לאזן מחדש את חוק השבות", ד"ר נתנאל פישר, צילום: ללא

לפי חישובים שערך ד"ר נתנאל פישר מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, בקצב הנוכחי יגיעו עד סוף השנה כ־40 אלף לא־יהודים לישראל. "על מנת להחזיר את חוק השבות למטרתו המקורית, קרי עליית יהודים, יש לאזן מחדש את החוק ולהקנות עדיפות ליהודים ולבני משפחותיהם הקרובים, תוך כדי עידוד הגיור למעוניינים בכך", סבור ד"ר פישר.

השבוע פורסם ב"ישראל היום" כי על פי נתוני הגיור הממלכתיים, גוירו לאורך 30 שנות העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר כ־22 אלף איש - מה שאומר שבשנה אחת בלבד עלו לישראל פי 1.5 יותר עולים שאינם יהודים ממספר האנשים שגוירו במשך שלושה עשורים. קצב העלייה גדול משמעותית מקצב הגיור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...