"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ישראל קמה לנו מול העיניים": 75 שנים אחרי, האנשים שהיו עדים לכ"ט בנובמבר משחזרים את הלילה שלא ישכחו

ד"ר מרדכי נאור היה בן 13 כשהאו"ם החליט על הקמת מדינה יהודית • "הלכנו לישון, ובאחת בלילה דופקים לנו בדלת בצורה מטורפת. הדוד והדודה שלי, יעקב ודבורה, אמרו לנו: מה אתם ישנים? יש לנו מדינה", מספר נאור ל"ישראל היום"

,עודכן
0השמעה
עצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר, צילום: ללא

חודשיים לאחר בר המצווה שלו זכה הנער מרדכי נאור להיות חלק מההיסטוריה של העם היהודי. "היתה לנו פדיחה נוראה", סיפר נאור ל"ישראל היום", "יום קודם להחלטת החלוקה באו"ם עברנו דירה, לא היה לנו חשמל ולא יכולנו לשמוע את הרדיו עם ההחלטה של האו"ם. הלכנו לישון, ובערך באחת בלילה דופקים לנו בדלת בצורה מטורפת. הדוד והדודה שלי, יעקב ודבורה, אמרו לנו: 'מה אתם ישנים? יש לנו מדינה'. קמנו עם הפיג'מות, אבא שלי הביא בקבוק יין ועשינו לחיים".

ד"ר מרדכי נאור. "אבל השואה הפך למדינה",צילום: ללא

למחרת מרדכי הסקרן השכים קום כדי להאזין לרדיו: "שמעתי אצל השכנים ברחובות את החדשות בקול ירושלים. אני זוכר את שם הקריינית, ריטה פרסיץ, שדיווחה על מה שקרה בלילה באו"ם ושיש לנו מדינה. היא בכתה בשידור מרוב התרגשות. הלכתי לבית הספר, ושם כולם רקדו ושרו. המנהל שלנו, יעקב שניידר (שריד), אביו של יוסי שריד, כינס את כולנו בקצה החצר של בית הספר לטקס נטיעת עץ המדינה".

בתל אביב רקדו ברחובות, בתי קפה וקיוסקים חילקו יין בחינם ובירושלים היה פסטיבל. "גם האנגלים הצטרפו לשמחה", הוא מעיד, "היתה ממש התרוממות נפש והתעלות. היתה תחושה שמחר בבוקר יבוא המשיח, ובתוך זמן קצר תהיה מדינה יהודית. במקום זה היתה מלחמה קשה ולקח כמעט חצי שנה עד שהקימו את המדינה".

"חצי שנה של מלחמה אבל בסוף קמה המדינה". בן גוריון בעת ההכרזה,צילום: לע"מ

ברבות השנים הפך ד"ר מרדכי נאור, כיום בן 88, לסופר ולחוקר מוערך של תולדות ארץ ישראל, שימש מפקד גלי צה"ל, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת בית ברל וכתב יותר מ־100 ספרים. בקיאותו וידענותו החלו כבר בצעירותו: "הייתי חיה תקשורתית ועקבתי אחרי כל מה שקורה".

מרדכי הצעיר היה מודע להקמת ועדת החקירה של האו"ם בטרם ההכרזה: "ידענו שיש דיונים אם לסיים את השלטון הבריטי ולחלק את הארץ. היה צריך להשיג באו"ם שני שלישים כדי לקבל את ההחלטה. זו היתה השעה היפה ביותר של הדיפלומטיה היהודית. הערבים איימו שאם תתקבל החלטה של חלוקה הם יטביעו אותה בדם, וכך היה. ההחלטה הזו היתה מנוף אדיר להקמת המדינה. הצליחו להפוך את האבל הנורא של השואה למדינה שתהיה שלנו. ישראל קמה מול העיניים שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר