"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העולם הטכנולוגי לעתיד לבוא: בית המקדש השלישי יהיה בית חכם?
היציאה מהבית הקבוע למבנה הארעי, הסוכה, מרמזת גם על התקווה שלנו כיהודים לבניין בית המקדש השלישי והקבוע של העם • כיצד תתמודד היהדות הוותיקה עם החידושים הטכנולוגים, הקורבנות, ואיך ניתן יהיה לבצע שימוש בשבת בטכנולוגיות השונות?

העולם הטכנולוגי לעתיד לבוא: בית המקדש השלישי יהיה בית חכם?

דגם בית המקדש בירושלים | צילום: אורן בן חקון

היציאה מהבית הקבוע למבנה הארעי, הסוכה, מרמזת גם על התקווה שלנו כיהודים לבניין בית המקדש השלישי והקבוע של העם • כיצד תתמודד היהדות הוותיקה עם החידושים הטכנולוגים, הקורבנות, ואיך ניתן יהיה לבצע שימוש בשבת בטכנולוגיות השונות?

הרב שרגא נתן דהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הדהודי הפטיש אשר נשמעים מדי שנה עם סיומם של הימים הנוראים מסמלים את תחילתם של ההכנות לקראת ימיחג הסוכות.

הסוכה המהווה ביטוי להפשטת העולם החומרי התובעני כל כך, על ידי יציאה מהבית המלא בכל טוב למבנה פשוט וארעי בחצרות הבתים, נותנת גם השראה בתקווה ובתפילה לבניין בית המקדש השלישי הקבוע של העם היהודי.

אם הסוכות של פעם היו פשוטות, הרי שכיום הסוכות מלאות באמצעים טכנולוגים שונים המשפרים את איכות השהות בסוכה. אורות חשמליים ססגוניים, התקני WIFI, מזגנים ייעודיים, תאורות חכמות וכדו'.

מבט מעמיק לבתי המקדש בירושלים ואופן תפעולם בכל הקשור לחדשנות, ליצירתיות ולהתפתחות המתמדת על מנת לסייע בניהול שוטף של המרכז הרוחני של עם ישראל ומציאת פתרונות הולמים לאתגרים אשר עלו כל העת מגלה כיצד היהדות הישנה והוותיקה התמודדה ושילבה במשך אלפי שנים חידושים טכנולוגים והתאמות אל המציאות המתחדשת תוך כדי שמירה על המסגרת המחייבת.

בניין ארעי, הסוכה, צילום: גרי אמברמוביץ'

דוגמה לכך ניתן לראות במכשיר ה"מוכני" - גלגל עץ שעל ידו משקעים את ה"כיור" בלילה לתוך בור של מים, כדי שמימיו של הכיור, שמשמש להיטהרות ונקיות הרגליים והידיים, לא ייפסלו כי היו במקום מגולה במהלך הלילה. מדובר במכשור מתוחכם המאפשר הורדה של מאגר עם כמות מים משמעותית לעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה, על מנת לחברו למעיין הטבעי הנובע במעמקי האדמה, ובכך להימנע מטומאת המים. המצאה זו היא פרי פיתוחו של אחד היזמים הבולטים יותר בתקופת בית שני, אשר היה רשום על שמו עוד כמה חידושים פונקציונליים בבית המקדש.

גם המערכת הפיננסית של בית המקדש הסתייעה בשיטות ניהול שונות אשר הוכנסו לתוך פרוטוקול הטיפול השוטף והניהול התקין של בית המקדש. כך למשל מערכת קבלות לאישור תשלומי תרומות ונדבות, תיעודם ועוד. נראה שבכל פעם שהומצאה המצאה חדשנית ועדכנית אשר יכולה לסייע בניהול השוטף, הרי שהמוצר אושר ואומץ לשימוש בבית המקדש.

התאמות לשימוש בשבת

בית המקדש השלישי מצטייר לרבים כבית עתיק אך מלא הוד והדר, אולם ניסיון העבר מלמד שדווקא הבית יהיה משוכלל במובן הרוחני והגשמי גם יחד.

בית המקדש השלישי בעידן החדש יכול להיות מופעל בשיטת הבית החכם, אשר יאפשר תאורה מדויקת בכל מקום בבית המקדש, שליטה ובקרה במערכות המיזוג השונות, ניהול מלאי של קורבנות ושל רשימת הלקוחות, מערכות התראה דיגיטליות למניעת הוצאת קורבנות מחוץ לשטח הר הבית ומערכות שליטה ובקרה ו-ERP, אשר מנהלות מערכות ממותגות ובעלות גב מקצועי בכל הקשרי מערכות המידע.

ישנן אמירות שונות אף בדבר ביטול הקורבנות, בעידן שבו יש יותר מודעות לחי, כפי שמבאר הרב קוק בכמה מכתביו - אלא שדבריו מתייחסים לעולם עתידני שבו הבהמות יהיו בעלי תבונה אנושית - דבר שלא יקרה בעתיד הקרוב הנראה לעין.

הבית החכם - גם בבית המקדש?, צילום: גטי אימג'ס

ישנם איסורים רבים בשבת שהוטמעו על ידי חכמי המשנה והתלמוד (שאינן ל"ט אבות מלאכה), אולם איסורים אלה אינם חלים כאשר מדובר בעבודות שנועדו לצרכי בית המקדש. לאור זאת ניתן יהיה לבצע התאמות לשימוש בשבת בטכנולוגיות השונות בבית המקדש בקלות יחסית, דבר שיסייע ביכולת השימוש במערכות חכמות בבית המקדש.

היהדות רואה בעולם הטכנולוגי הזדמנות ולא איום, אולם מזהירה מפני התמכרויות ואף נותנת כלים להתמודדות עם האתגר הכל גדול. סדר גודל של בית מקדש מעין זה מהווה פלטפורמה מצוינת לחדשנות ויצירתיות כל עוד הדברים נעשים במתווה מסודר תוך כדי שמירה על העוגנים הדתיים והציוויים.

ולבינתיים, גם אם נראה לעיתים ששירהּ הנוסטלגי של נעמי שמר עודכן לשלומית "מקנפגת" סוכה, המשיכו למלא אותה באורחים רבים ובשמחה עד בלי די.

הרב שרגא נתן דהן

הרב שרגא נתן דהן הוא איש חינוך וקצין במיל'. בעל תואר שני בתחומי חינוך, ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים אקדמיים, ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל.

Load more...