יותר מדי מתגיירים? חזנית בגרמניה הודחה בגלל מאמר ביקורתי

החזנית אביטל גרשטטר ידועה בקולה העוצמתי. כשהיא עומדת מול ארון הקודש בבית הכנסת אורניינבורגרשטראסה שבברלין, נדמה כאילו קול הסופרן שלה חזק דיו כדי להסיט את הפרוכת ולפתוח את הארון בכוחות עצמו.

אבל בקיץ האחרון, היו אלו דווקא המילים הכתובות של גרשטטר שהרעידו את אמות הסיפים של הקהילה היהודית הגרמנית ושהפכו את החזנית המבוקשת, האישה הראשונה לשמש בתפקיד בגרמניה, לאישיות בלתי רצויה בבית הכנסת.

הכל החל מטור דעה שפרסמה בעיתון הגרמני "די וולט", טור שבו מתחה ביקורת על שיעורי הגיור הגבוהים מדי, לדעתה, בגרמניה.

תחת הכותרת "מדוע מספרם הגדל והולך של מתגיירים הוא בעיה ליהדות", טענה גרשטטר שרבים מדי בגרמניה מתגיירים מהסיבות הלא נכונות, כשחלקם מנסים לכפר על העבר הנאצי של משפחתם או כדי להזדהות עם הקרבנות כך שלא יזהו אותם עם המרצחים. גרשטטר גם מתחה ביקורת על כך שגרים ממלאים תפקידי מפתח בעולם היהדות בגרמניה.

"אני יודעת שלא ראוי לדבר על הגיור", כתבה גרשטטר והשתמשה במילה בעברית במאמר בשפה הגרמנית, תוך שהיא מצטטת פסוק המבהיר כי אין הבדל בין גר לבין מי שנולד יהודי.

"אולם האם זה נכון תמיד ובכל מקום?" היא שואלת במאמר. "המספר הגדול מאוד של יהודים חדשים הביא לשינוי ניכר בחיים היהודיים בגרמניה. במהלך תפילות מסוימות ובחלק מהדרשות אני חשה יותר כאילו אני משתתפת באירוע בין-דתי מאשר בתפילה בבית כנסת, שאני מבקרת בו מאז ילדותי".

המנהיג היהודי היחיד שבשמו נקבה גרשטטר במאמר הוא הרב וולטר הומולקה, גר שהקים  ב־1999 את הסמינר הרבני הרפורמי של גרמניה, "קולג' אברהם גייגר", והמצוי כעת בעיצומה של מחלוקת ציבורית סביב התנהלותו במוסד.

בבית הכנסת שבו היא עבדה במשך שני עשורים, הותיר הטור שלה רושם קשה. רב הקהילה, גזה אדרברג, היא גיורת שהמירה את דתה ליהדות כשלמדה בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק ב־1995. אחרי כן קיבלה בישראל הסמכה כרבה ב־2003.  גם כמה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת הם גרים. רבים ראו בטורה של גרשטטר מתקפה אישית המכוונת נגדם.

הלם בבית הכנסת

"אלה שהתגיירו בבית הכנסת שלנו ואוהבים מאוד את קולה, המומים", אמרה אדרברג ביום שבו התפרסם המאמר. היא הסכימה אמנם שגרשטטר עוררה כמה סוגיות חשובות. "התופעה של מתגיירים כה רבים בגרמניה היא באמת מעניינת ולפעמים מאוד בעייתית, ויש לתת עליה את הדעת בצורה מפוכחת", אמרה אדרברג. "המודעות והפתיחות בנושא נדרשות מאנשים שהתגיירו, ואני בתוכם". אלא שגרשטטר, הדגישה אדרברג, הביעה עמדה שלילית לגבי רוב המתגיירים: "איך היא יכולה להוביל אותנו בתפילות אם כך היא מרגישה כלפינו?"

ימים אחדים אחרי פרסום המאמר הופיע פוסט בדף הפייסבוק של בית הכנסת ובו נאמר שגרשטטר "שוחררה מכל מחויבותיה עד להודעה חדשה, על ידי הקהילה היהודית של ברלין". בה בעת, בדף הפייסבוק הופיעה באותו יום הודעה נוספת שבה נאמר שבית הכנסת "מקדם בברכה את כל המתפללים, בין שהתגיירו ובין שנולדו יהודים". בעקבות כך, גרשטטר מתכננת לנקוט צעדים משפטיים כנגד הקהילה היהודית של ברלין בשל פיטוריה.

בטור שלה, הציגה גרשטטר שני טיעונים מרכזיים. לדבריה, אמנם הגיורים סייעו בחיזוק שורות הקהילה היהודית אחרי השואה, אבל מספר המתגיירים "עלה בחדות" בשלושת העשורים האחרונים והקהילות היהודיות מיהרו מדי לאשר את הגיורים. נוסף על כך, היא סבורה שרבים מדי מהמתגיירים החדשים, לדעתה, הופכים לרבנים ולמנהיגי קהילה, מה שמוביל ליהדות שאינה תוצר של ניסיון ומסורת אלא "יהדות תיאורטית, כמעט דת חדשה", כדבריה. את הדת החדשה הזאת היא מכנה "נטולת נשמה".

"חרגו מכל פרופורציה"

יהודים גרמנים רבים יצאו נגד המאמר. "ברור שלא מדובר בבעיה הולכת וגדלה", אמר הרב אנדראס נחמה, העומד בראש ועידת הרבנים הכללית, הגוף הרבני הפרוגרסיבי של גרמניה, שבית הדין הרבני שלו עוסק בעיקר בבקשות לגיור מצד ילדים לאבות יהודים המבקשים לעגן את מעמדם לפי ההלכה. "דיבורים על 'פגם' אסורים ולו מטעמים אתיים בלבד, והם בבחינת חוצפה. הגרים מעשירים את הקהילות".

אחרים מצאו צדק מסוים בדבריה של גרשטטר. הגיורים "חרגו מכל פרופורציה. זה סימפטום של טראומה של שני הצדדים", אמרה ברברה שטיינר, היסטוריונית ותרפיסטית, שבחנה בספרה “Die Inszenierung des Jüdischen” ״הכשרת הקרקע ליהודיות״, משנת 2005 את הגיורים של גרמנים אחרי 1945. שטיינר עצמה התגיירה אחרי שנישאה לבעלה היהודי ב-2000.

אמנם אי אפשר לדעת מה מספרם המדויק של הגרים בגרמניה כיום, אך על פי הרישומים הרשמיים הם מהווים רק חלק קטן מכלל האוכלוסייה היהודית. כיום יש כ־100,000 חברים בקהילות היהודיות החברות במועצה המרכזית של יהדות גרמניה, ועוד כמספר הזה יהודים שאינם רשומים בקהילות רשמיות. חלק גדול מהיהודים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר שהגיעו לגרמניה אחרי 1990. ב־21 השנים האחרונות, התגיירו 1,697 איש. לפי מועצת הרווחה המרכזית של יהודי גרמניה מדובר ב־80 איש בממוצע בשנה. ב־2021 הושלמו 43 גיורים ורובם היו גיורים אורתודוקסיים, כך לפי מקור המקורב לבית הדין האורתודוקסי.