יש חייזרים בצדק? בדקנו מה דעת היהדות על חיים תבוניים בפלנטות רחוקות

תמונתו הייחודית של כוכב הלכת צדק, שצולם לאחרונה כפי שלא נראה בעבר, מצטרפת לסדרת תמונות מרתקות המופצות כמעט מדי שבוע על ידי סוכנות החלל הבין-לאומית. קשה שלא להתפעם מהעולם החדש והססגוני הנפרס לפנינו JWST, הלוא הואטלסקופ החלל "ג'יימס ווב",אשר שוגר לחלל ב-25 בדצמבר 2021כממשיך דרכם של טלסקופי החלל האבל ושפיצר.

טלסקופ החלל הייחודי הוא מחזיר אור המאפשר תצפיות באור נראה ובאינפרה אדום באיכויות וביכולות אלקטרומגנטיות, והשלמת תמונה באמצעות גלים מעבר לספקטרום האלקטרומגנטי הסטנדרטי הנראה בעין האנושית (עין אנושית טיפוסית תגיב לאורכי גל שבין 380 ל-750 ננומטר, או במושגים של תדירות הגל, בין 400 ל-789 טרה-הרץ). היכולות הטכנולוגיות והמדעיות ששולבו בפיתוח טלסקופ החלל העוצמתי מאפשרות לממש את ייעודו ואת מטרותיו כפי שהוגדרו על ידי יותר מ-20 המדינות השותפות בפרויקט, המתבצע על ידי יותר מ-1,200 אנשי צוות, מהנדסים, מפעילים וחוקרים.

מטרות הבסיס של הפרויקט הם חיפוש אחרי אורם של הכוכבים והגלקסיות הראשונים שנוצרו ביקום בראשיתו, חקירת הצורניות והאבולוציה של הגלקסיות, הבנת אופן התהוות צורת הכוכב ואת השפעת התצורה על מערכות שמש, חקירת מוצא החיים והמטרה המרתקת והמסעירה את הדמיון לאורך דורות –שאלת קיומם של חיים אחרים מכל סוג שהוא מחוץ לכדור הארץ.

ואכן, הפרויקט מביא את פירותיו, שכן בימים האחרונים פורסמו על ידי צוות ההפעלה של "ג'יימס ווב" תמונות מרהיבות המתעדות בצורה כמעט מושלמת את טבעת איינשטיין, הנמצאת במרחק בלתי נתפס של 12 מיליארד שנות אור מאיתנו, מה שמראה כי חקר החלל העמוק מעמיק את יכולותיו.

האנושות השקיעה הון

השאלה בדבר קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ מעסיקה את האנושות עוד מראשיתה, כמו גם ההשלכות הפילוסופיות והתאולוגיות מרחיקות הלכת הקשורות לשאלה זו, כמו גם על שאלת מהותם של החיים (והחיים התבוניים) כתופעה חד-פעמית ויוצאת דופן, או כתופעה רגילה ושכיחה.

עולם המחקר המדעי האסטרוביולוגי העוסק במקור, התפתחות ותפוצת החיים ביקום, עוסק בשאלה אם קיימים חיים כלשהם מעבר לכדור הארץ, וכיצד בני האדם יכולים לזהות אותם אם כן, אך לאו דווקא בשאלת קיומם של חיים בתצורה אנושית או תבונית.

בימי המהפכה הקופרניקאית, שהתרחשה באופן המחשבה באסטרונומיה בעת החדשה, המחשבה הדתית על כך עלתה בחייו של המדען והפילוסוף האיטלקי ג'ורדנו ברונו, אשר פעל בתקופת הרנסאנס וכפר במרכזיותו של כדור הארץ ביקום. לצערו, הוא שילם על כך בחייו והועלה על המוקד על ידי הכנסייה הקתולית.

היעדר אמצעים אסטרונומיים וטכנולוגיים אילץ את מחפשי התשובות למצוא פתרונות יצירתיים במיוחד, שכן התיאוריה העומדת מאחורי אפשרות קיומם של גלי הרדיו המסייעים לחקר החלל פותחה על ידי ג'יימס קלארק מקסוול, ופורסמה בגרסתה הראשונה רק בשנת 1861.

מספר שנים קודם לכן, חיפש גדול המתמטיקאים של כל הזמנים, המדען, הפיזיקאי והאסטרונום הגרמני קרל פרידריך גאוס (1777–1855) דרך להעברת מסרים אופטיים ליצורים חיים בעלי תבונה מחוץ לכדור הארץ.

הרעיון היה לעבד במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורת תרשים של משפט פיתגורס, כך שבמידה שאכן ישנם יצורים תבוניים ביקום אשר הצליחו לפתח טלסקופים כפי שיש לנו, הם יבחינו בצורה ייחודית זו, אשר הסבירות שהינה אקראית ומקרית שואפת לאפס, וכך יבינו כי כדור הארץ מיושב גם הוא ביצורים בעלי תבונה ויכולות חשיבה מתקדמים.

העולם המדעי השקיע הון רב בבדיקת ההיתכנות לכך. עדות לדבר ניתן לראות במשימת פיוניר 10, שב-1972 נשלחה על ידי נאס"א לחקור את צדק, ובהמשך – לצאת ממערכת השמש.החללית הבלתי מאוישת צוידה בדיסקית ובה מסר ליצורים בעלי תבונה, ועליה נכתבו מסרים בשפת סימנים אוניברסלית.

דעות מנוגדות

בניגוד לתפיסת הכנסייה הקתולית, אשר ראתה בעצם המחשבה על אפשרות חיים כלשהם בכוכב אחר כפירה בדתם, הרי שנראה כי היהדות לא ייחסה לכך חשיבות תיאולוגית, אלא בעיקר התייחסות מעשית. כפי שכתב חכם דוד ניטו (שהיה רב, הוגה ורופא יהודי שכיהן כרב ודיין בקהילת ליבורנו האיטלקית ובקהילה הספרדית בלונדון) בספרו "הכוזרי השני – מטה דן", על אף שאין חשיבות או התייחסות תיאולוגית ביהדות, ואין זה מעלה ומוריד מבחינת אמיתות היהדות אם יש או אין חיים מחוץ לכדור הארץ,הרי שהוא אישית סבור שאין סיבה להניח שלא קיימים חיים מחוץ לכוכב שלנו.

בדבר ההיתכנות המעשית, יש שסברו כי לא יימצאו חיים אחרים מחוץ לכדור הארץ, שכן בהקדמה לתיקוני הזהר הנקראת בשם "פתיחת אליהו הנביא", העוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגת הבורא את העולם, נכתב: "ובראת שמיא וארעא וכוכביא ומזלי, ובארעא דשאין ועצין ונונין ובני נשא". (תרגום: "ובראת שמיים וארץ וכוכבים ומזלות – ובארץ בראת דשאים ועצים ודגים ובני אדם").מכיוון שלא מפורט על יצורים תבוניים, הרי שנראה שהדבר מוכיח שאין כאלה, כך הסבירו חלק מהמקובלים, בראשם הרב מרדכי שרעבי זצ"ל והראשון לציון ורבה הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בפרק ה' בספר שופטים, מסופר על דבורה הנביאה אשר שרה והודתה לאלוקים על ניצחונו של ברק על סיסרא. בשירתה, מציינת הנביאה את הכוכבים שבאו לעזרתם של ישראל בלחימה: "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא". לעומת זאת, את המושבה "מרוז" ויושביה תיארה: "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ, אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים" – דהיינו, ככאלה אשר לא סייעו ובכל זאת ניצחו במלחמה.

התלמוד הבבלי מבאר לפי אחת הסברות שמכיוון שבתחילה תיארה דבורה בשירתה את הכוכבים שסייעו לקרב,הרי שנראה כי "מרוז", אשר תושביו לא נחלצו לעזרת ישראל, הינו שם של כוכב לכת, ואף מסתבר שהיה כוכבו הדומיננטי של סיסרא. לפי סברה זו, הרי שיושביו הינם יצורים בעלי צורה כלשהי.ב"ספר הברית" של הרב פנחס אליהו הורביץ, המהווה מעין הקדמה לביאור דבריו של ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש,מובא כי נראה שיש היתכנות לחוצנים מסוימים ביקום,אך מכיוון שיצורים בעלי תבונה ניחנים ביכולת בחירה חופשית הנמצאת רק במקום בו יש תורה הדורשת מהאדם בבחירתו החופשית לבחור בין טוב לרע, הרי שצורת החיים של היצורים שייתכן וקיימים אי-שם במעמקי החלל אינם יצורים תבוניים.

הפרופ' זאב "ועלוול" גרין היה מדען בעל שם עולמי שגויס על ידי נאס"א לפרויקטי החקר השונים לבירור מציאות חיים על כוכב הלכת מאדים. כאדם מאמין, הוא פנה אל הרבי מליובאוויטש (חב"ד) כדי לשמוע את דעתו בנושא. בתשובתו, עודד הרבי את מחקרו של פרופ' גרין – אך דווקא מתוך ראייה תאולוגית:"חפש חיים על המאדים! ואם לא תמצא אותם שם, חפש אחריהם במקום אחר ביקום. כיוון שעבורך, לשבת כאן ולומר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, פירושו להגביל את הבורא, ואיש מן הברואים לא יכול לעשות זאת".

נראה שהסוגיה תמשיך להסעיר את דמיונם של תושבי כדור הארץ עוד שנים רבות, שכן בחודש אפריל האחרון התגלה העצם המרוחק ביותר מכדור הארץ עד כה, המכונה גלקסיית HD1, שנמצא במרחק של 13.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. לאור השנים הרבות ולאור המשך התפשטות היקום, ההערכה היא שהנקודה נמצאת במרחק 33.4 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. עם כל זאת, בכל מרחב היקום האדיר, טרם נמצאה מקבילה ראויה לפלנטה הייחודית שלנו עם יצורים חיים כלשהם.