בניין הרבנות הראשית. כאוס, מאבקים ותככים פנימיים | צילום: אורן בן חקון

דיון דרמטי: האם הרבנות הראשית תאסור לקבור בישראל את אביו של סרבן גט?

הבעל כבר 18 שנה לא משחרר את רעייתו ומאז 2014 נשוי לאישה נוספת • בעבר עוכבה קבורת אימו של על ידי הרב הראשי בשל הסרבנות המתמשכת • כעת תכריע מועצת הרבנות הראשית בשאלה הבוערת – האם זכותה של עגונה לחירות גוברת על זכותם של סרבן גט וקרוביו להיקבר בארץ?

מה גובר – זכותה של אישה עגונה לחירות או זכותם של סרבן גט וקרוביו להיקבר בישראל? שאלה דרמטית זו תעמוד ביממה הקרובה בפני מועצת הרבנות הראשית כחלק מהדיונים בפרשת עיגון קשה, שנמשכת קרוב לשני עשורים.

פרשת העיגון הקשה נמשכת יותר מ-18 שנים. בשנת 2000 נישאו ח' ובעלה בניו יורק בחתונה כדת משה וישראל וכן בנישואים אזרחיים. לאחר שהשניים הביאו לעולם ילד משותף, הנישואין עלו על שרטון והם נפרדו, אולם הבעל סירב להעניק לח' גט.

המצב החוקתי כיום בארה"ב קובע, כי אין בידי הממשל סמכות לחייב אף אזרח אמריקני להצטרף לפולחן דתי, לרבות כפיית מסירת גט. אולם, לאור מספר היהודים הגבוה במדינת ניו-יורק בה התגוררו השניים, המחוקק המדינתי חוקק מספר חוקים בניסיון לפתור את בעיית סרבנות הגט בין תושבי המדינה היהודים. אחד מהם הוא איסור על שופט לחתום על פסק גירושין כל עוד יש מחסום אשר מונע נישואים עתידיים של אחד הצדדים, כולל מטעמי דת.

כתיבת גט בבית הדין הרבני בירושלים. אילוסטרציה, צילום: דודי ועקנין

לאור העובדה שלא היה בידיו לסיים את נישואיהם האזרחיים, העתיק הבעל את מקום מגוריו לקליפורניה ובשנת 2009 הצליח לקבל פסק דין לביטול הנישואים האזרחיים של השניים, מבלי שיחויב להעניק גם גט דתי. ח' פנתה פעמים רבות לבתי הדין הרבניים בארה"ב, אולם הבעל סירב להתייצב לדיונים ולהעניק לה את הגט בעוד הוא נושא אישה נוספת בשנת 2014.

בעוד הוא ממשיך להחזיק את ח' בשבי נישואיהם, ביקש הבעל בשנת 2019 להביא לקבורת ישראל את אימו שנפטרה. בפסק אשר ניתן על ידי בית הדין של אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, נקבע באופן מפורש שלאור מעשי העיגון הממושכים, אין לאפשר את הקבורה.

בצעד חריג ביותר, עיכב הרב הראשי, הרב דוד לאו, את הקבורה, מכיוון שיש לדחות את המת מפני החי. הוא ציין כי "עיכוב קבורת מת לצורך גדול או בשל עוול הנגרם לאנשים חיים שהיה לו יד בו הרי הוא מותר ונהגו בו כבר בדורות קודמים. בפרט כאשר מדובר במסרב על דין תורה שהוטלו עליו הרחקות על ידי בית הדין וכל שכן כאשר רואה בית הדין שיש בעיכוב הקבורה כדי להציל עגונה". אולם, ניסיונותיו של הרב לאו לאכוף את הפסק בארץ לא צלחו והאם נקברה לבסוף בישראל, והסרבן לא נתן גט.

הרב לאו. עיכב את קבורת אימו של סרבן הגט,

מאז, ממשיכה ח' לנהל את מאבקה על חירותה באמצעות עו"ד דניאל שוורץ ועו"ד אברהם בן צבי, אשר פנו בשמה בחודש אוגוסט שעבר לרבנות הראשית, בבקשה לאכוף פסק של ועד הרבנים דקליפורניה, לפיו אין לקבור בקבורת ישראל את אביו של הבעל הנמצא על ערש דווי. הפסק והבקשה מתבססים בין השאר על העובדה שבני משפחתו של הבעל מסייעים לו לעגן את האישה, ובעצם כך יש עילה לנקוט בצעדים וסנקציות גם כנגדם. בחודש דצמבר אשתקד, קבע ביה"ד האזורי בירושלים בחוות דעת שנתן בנושא, כי יש לאכוף את הפסק ולמנוע את הקבורה, אולם למרות זאת הרבנות הראשית לא פעלה בנושא.

בעקבות זאת, הגישו עורכי הדין שוורץ ובן צבי בשמה של ח' עתירה לבית המשפט העליון להורות למועצת הרבנות הראשית, למשרד לשירותי דת ולרשויות המופקדות בישראל על העברת גופתם וקבורתם של תושבי חו"ל בבתי עלמין בארץ, למנוע את העברת גופתם וקבורתם של הבעל וקרובי משפחתו בקבר ישראל. בדיון שהתקיים בעתירה בחודש יולי האחרון, הורה בית המשפט העליון למועצת הרבנות הראשית לקיים דיון ולגבש את עמדתה בעניין, החלטה אשר הביאה לקביעת הדיון.

בית המשפט העליון. הורה לקיים דיון בעניין במועצת הרבנות הראשית, צילום: אורן בן חקון

"אנו קוראות למועצת הרבנות הראשית לאמץ את חוות הדעת ההלכתית שקבע בית הדין הרבני לפיה יש למנוע את קבורתו של סרבן הגט ובני משפחתו בישראל" אומרים בארגון "יד לאישה" מבית "רשת אור תורה סטון", המייצג עגונות ומסורבות גט והצטרף לעתירה כידיד בית משפט. "על מדינת ישראל והדיינים מוטלת החובה למצוא מזור לנשים מסורבות ועגונות בכל דרך, ובכלל זאת גם באמצעות כלים לא קונבנציונאליים, כפי שעשה לדוגמה בעבר הרב עובדיה יוסף זצ"ל אשר שחרור עגונות היה בנפשו ונר לרגליו".

"בכלל כך, ראוי ונדרש למנוע קבורה מהסרבן עצמו ואף מקרוביו, זאת במיוחד כאשר מדובר בפרשת עיגון כל כך קשה, אשר נראה כי אין כל דרך אחרת בה תוכל לבוא לסיומה. בנסיבות המצערות של התנגשות בין כבוד האישה העגונה וזכותה לחירותה לבין כבוד הסרבן – יש להעדיף את זכויותיה של האישה לחירות ואוטונומיה. זאת ודאי לאור העובדה שזכויותיו של סרבן הגט יכול שיוענקו לו במלואן על פי החלטתו – הוא המחזיק בידיו הן את מפתחות החופש של האישה העגונה והן את מפתחות הזכות להיקבר בקבר ישראל".

"לא ייתכן שאדם ייצור מציאות בה הוא הופך את אשתו לעגונה לתקופה העולה על שני עשורים", אומר עו"ד דניאל שוורץ, "בני משפחתו של המעגן תומכים בו ולא עשו דבר במהלך כל השנים שחלפו על מנת לשים קץ למעשיו. הגיע הזמן לשלוח מסר ברור לכל מי שנותן ידו לסרבני גט – גם אתם תישאו באחריות לתרומתכם לסבלם של חפים מפשע".

״מוסדות הקהילה ושירותי הדת הפועלים ברישיון מהמדינה, כגון בתי העלמין בישראל, לא יכולים להפוך לערי מקלט מפני יישום סנקציות קהילתיות והלכתיות המוטלות על סרבני גט ותומכיהם במשפחה ובקהילה״, מסכם עו"ד אברהם בן צבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...