בצל מחאות פלשתיניות: עיר מימי בית שני נחשפה ביו"ש

חפירה ארכיאולוגית נדירה במיוחד של חלק ממבני העיר הקדומה תמנה, נחשפה לראשונה בשבועות האחרונים בסמוך ליישוב נווה צוף שבבנימין. העיר שימשה בסוף תקופת בית שני בירת מחוז. האתר "תל תיבנה" הפך עוד לפני מלחמת ששת הימים לגבעת תחמושת ירדנית.

במשך ארבעה שבועות חפרו באתר אנשי אוניברסיטת בר־אילן, בהובלת ד"ר דביר רביב, בשיתוף המועצה האזורית בנימין ובאישור קמ"ט ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי. הממצאים שנמצאו מסקרנים ביותר.

בין היתר נחשף באתר מקווה גדול, שהיה ככל הנראה מקווה ציבורי. עוד התגלו כלי חרס שלמים, עצמות ומטבעות מתקופות שונות, וביניהן מהתקופה הסלבקית, החשמונאית, תקופת הנציבים ומהמרד הגדול. אחת המטבעות שנמצאו היא מטבע נדירה מתקופת המרד הגדול, שעליה נכתב "שנת שתיים לחירות ציון". רביב מספר כי הוא מקווה להמשיך לעונת חפירה נוספת בקיץ הקרוב.

אופי חברתי־כלכלי גבוה

על אף גודלו וחשיבותו, עד עתה האתר טרם נחפר, והמידע על אודותיו הוא מסקרים ארכיאולוגיים וממקורות ספרותיים. בתקופות הברונזה והברזל שכנה במקום עיר, שנקראה ככל הנראה תמנה ואותה מקובל לזהות עם תמנת חרס (יש המכנים אותה סרח) - יישוב מקראי בהר אפרים. האתר מזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם תמנה מביצורי בקחידס (מפקד הצבא הסלבקי ביהודה בתקופה המוערכת ל־160 לפנה"ס) וכאחד האתרים שבוצרו בידי החשמונאים (מדרש "ויסעו").

בתקופה הרומית שכנה במקום עיר מחוז שחלשה על עשרות כפרים באזור דרום־מערב השומרון. האתר המשיך להתקיים כיישוב מרכזי על אם הדרך בתקופות הביזנטית, המוסלמית הקדומה ובימי הביניים, ואף נזכר ככפר מוסלמי במאה ה־16. בשנת 2015 ערך ד"ר רביב במקום סקר ארכיאולוגי ומיפה את האזור.

"אנחנו מזהים מהממצאים כי היישוב היה בעל אופי חברתי־כלכלי גבוה: קברים מפוארים, מטבעות מעבר הירדן ומהגליל וכלים מיובאים שמצביעים על מסחר בינלאומי", מסביר ד"ר רביב. "גם האדריכלות מצביעה על אופי יוקרתי - מקווה טהרה גדול ומשמעותי שהיה מקורה בקמרון גזית. מצאנו עדויות לקשרי מסחר עם אזורים שונים, בסיס של שולחן אבן מעוטר, אגן כתישה ונרות מעוטרים, אבן חן בשם 'גמה' שיש עליה תבליט של דמות צבאית או אלוהית שצריך לבחון ועוד. אלו ממצאים שמלמדים על אוכלוסייה אמידה - לא עוד אתר כפרי".

ניסו למנוע את החפירה

"כאן במרכז בנימין, מרכז הארץ, נחשפה עיירה יהודית מבוססת שהיתה אבן שואבת על אם הדרך לירושלים. מרגש לגעת בחרסים ובשרידים ובעצם לגעת בשורשים ובמורשת שלנו. אנחנו זוכים להמשיך כאן את אבותינו", אומר ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ. "התגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו כאן ובכל ארץ ישראל".

האתר היה מוכר במחקר כבר במאה ה־19, ואחת הסברות היא שבבית עלמין מפואר שנמצא מדרום לתל קבור גם יהושע בן נון. אך מכיוון שישנו חרם אקדמי על מחקרים מיהודה ושומרון בעולם מאז שנות ה־80 וכתבי העת המוכרים מסרבים לפרסם מחקרים מאזור זה, רוב החוקרים אינם מבצעים חפירות ביו"ש.

החפירה היתה אמורה לצאת לדרך אשתקד, אך תושבים בכפר פלשתיני סמוך הגישו עתירה מכיוון שלטענתם מדובר באדמות פרטיות. מבחינת המינהל האזרחי התברר שמדובר בטענות שקריות, ושהשטח המדובר הוא על אדמות מדינה ואדמות סקר. "כל טענה שהתל יושב על אדמה פרטית משוללת יסוד", אומר רביב.

החשש הכבד הוא מפני שוד עתיקות בתל, שכבר סבל מנזק כבד בעבר. "האתר נשדד בצורה מאוד אינטנסיבית עוד לפני החפירה שלנו", אומר בצער ד"ר רביב. "מצאנו בורות מלאים בחרסים. הרושם שלנו הוא שבמשך עשרות שנים האתר נבזז ונשדד. אני מקווה שהחפירה שלנו תעלה למודעות את העובדה שיש במקום אתר ושיש להגן עליו. בהחלט יש חשש שיתרחש שוד נוסף במקום".