חתיכות הנחש ובעלי החיים במוצרי סנפרוסט עוררו סערה בימים האחרונים. רבים הטילו ספק בתפקוד של המשגיחים, שלכאורה היו אמורים לשים לב לכך. ואולם, מהי באמת המשמעות לגבי כשרות המפעל? והאם המוצרים האחרים שנקנו עדיין נחשבים כשרים?
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר ורב היישוב שוהם, מסביר שאיתור נחש בשקית באופן נדיר אינו פוגם בכשרות המפעל כולו או במקצועיות המשגיחים. הוא מסביר כי "מי שחושב שיש משגיח על כל חבילת מזון ועל כל פריט - חי בסרט. אין דבר כזה, המשגיח רואה בצורה כוללת את התהליך, את מכונות השטיפה והמיון".
"המשגיח רואה שכל הדרישות מתקיימות כפי שנקבע, אבל צריך לדעת שאין בייצור תעשייתי אדם שבודק פריט-פריט", הוא אומר. לדבריו, ייתכן מצב שהפיקוח מצוין, אבל לא מאה אחוז: "זה נכון גם לגבי נתינת תו בריאות למפעל וזה נכון גם לגבי נתינת תו כשרות. בשני המקרים יכול להתפספס משהו לפעמים, אבל אם מתפספס משהו פעם בעשר או עשרים שנה, אז זה לא מחייב התייחסות".
הרב סתיו ציין גם כי "אם היו אומרים שמוצאים שבלול או חתיכת נחש פעם ב-10 שקיות אז כבר זו בעיה שצריך לבדוק. זה כבר משהו אחר. אלא שזו לא המציאות והמצב טוב מאוד. לכן אין כאן שום פגיעה בחזקת הכשרות של המפעל".
משרד הבריאות קובע
הרב ד"ר רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו וחבר הרבנות הראשית, מסביר שבהלכה חתיכת חיה מפורקת בטלה בשישים ויש להוציא ולזרוק אותה ושאר האוכל כשר. עם זאת, מה שקובע לכן זו השאלה האם בריא לאכול את המוצרים של המפעל. כל עוד משרד הבריאות נותן תו בריאות אזי האוכל כשר.
הרב ערוסי מסביר כי "ברייה שלמה לא בטלה גם ב-1,000 אבל לא זה המצב. כאן זה חלק של נחש או של משהו אחר. לכן זה בעיקרון בטל בשישים וכל השאלה היא רק אם האוכל מהמפעל בריא. אם האוכל בריא מבחינת משרד הבריאות אזי הוא נחשב כשר.
"אם יש בעיה באוכל אז הבריאות תקבע גם לגבי ההלכה. בפועל המפעל מקבל תו בריאות ומייצר על פי כללי כל הבריאות של מדינת ישראל. לכן חתיכה של בעל חיים בטלה בשישים ומוציאים אותה ושאר התערובת כשרה לחלוטין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו