שינוי דרמטי במעמדן של הנשים כיועצות הלכה. במשרד הדתות הודיעו כי לראשונה אי פעם יעניקו תקנים ליועצות הלכה שיפעלו באופן דומה לתפקידו של רב בקהילה. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שמשרד הדתות מכיר רשמית בעולם ההלכה הנשי.
בשנים האחרונות נכנסות יותר נשים לקהילות כיועצות הלכה, שמטרתן בין היתר להעניק ייעוץ לנשים בתחומים שונים, בדגש על טוהרת המשפחה.
עד כה, ברוב המוחלט של המקרים עשו יועצות הלכה את עבודתן בהתנדבות או בתשלום של הקהילה, בניגוד לרבני הקהילה שקיבלו מימון. כעת לראשונה המדינה החליטה להכיר בעבודת היועצות כצורך אינטגרלי בקהילות, ויממנו את עבודתן באופן כמעט מלא.
בקול קורא שהוציא סגן שר הדתות, מתן כהנא, הובהר כי המטרה של המהלך היא להכניס נשים כחלק אינטגרלי בהוראת ההלכה במרחב הדתי.
מטרות התמיכה, כתבו במשרד, הינן "חיזוק ההדרכה בתחום טוהרת המשפחה, מתוך תפיסה הרואה בכך מרכיב בחיזוק התא המשפחתי", וכן "השתתפות בעלות העסקתן של משיבות הלכה שנותנות שירות לקהילה, מתוך רצון להביא לשילובן של נשים במרחב ההלכתי־קהילתי".
המהלך יוצא לדרך כבר בשנה הנוכחית, והמטרה היא לממן השתתפות בהעסקת יועצות הלכה ב־21 קהילות. המטרה המוצהרת היא לסייע לנשים דתיות, ולתת להן דמות הלכתית נשית שתסייע להן בשאלות הלכתיות רגישות ופרטיות.
מדובר במהלך מהפכני, שכן הוא פותח אפשרות למינוי של נשים כמנהיגות רוחניות בקהילה בעידוד המדינה - גם בקהילות שבהן אין רב. נכון להיום ישנה, עד כמה שידוע, רק אישה אחת שמובילה קהילה אורתודוקסית באופן מלא - שירה מרוויס ביישוב אפרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו