משואה לתקומה: סיפורם המדהים של שני ספרי תורה זעירים

הכינוי 'ייקים' מיוחס ליהודי גרמניה ומזרח אירופה דוברי השפה הגרמנית. המושג הורחב אף לילידים אשר הוריהם גדלו באזורים אלה באירופה ואילו הם בעצמם חונכו בתרבות 'יקית' הכוללת עולם שלם של ביטויים, בדיחות, ואורח חיים מדוייק להפליא.

יש שטענו בהלצה כי פירוש הכינוי הוא למעשה ראשי תיבות של "יהודי קשה-הומור", לאור קור רוחם של ה'יקים', אך אחת הסברות הרווחות גורסת כי מקור הכינוי הוא מהמילה Jacke (ז'קט בגרמנית) שמבטא את ההבדלים התרבותיים בלבוש שהתפתחו בקרב יהודי מערב אירופה ביניהם לבישת ז'קט קצר (מִקְטורֶן) בעוד שיהודי מזרח אירופה נהגו ללבוש בגדים ארוכים יותר.

אך ללא ספק כושר ההתמדה, והדיוק הגרמני אותו התאימו לחיי היהדות בקהילות גרמניה הינו חלק מהתרבות ה'יקית'. כאלה היו גם יהודי העיר 'אלטונה' שנהפכה ב-1937 לרובע המערבי ביותר של העיר המבורג בגרמניה.

במשך מאות שנים שמרו יהודי העיר בקנאות על מורשתם ועל מנהגיהם. היהודים של העיר אלטונה ידעו אתגרים רבים, כדוגמת דרישת השלטון הצרפתי לאחר כיבוש האזור ע"י צבא נפוליאון בונפרטה בשנת 1811 לפיה עליהם להיפרד מהאיחוד עם קהילות גרמניה הנוספות. הקהילה שגשגה ופרחה עד להריסת בתי הכנסת והשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה.

ערב אחד לאחר המלחמה, חיילים אמריקנים שחזרו זה עתה מהחזית במערב אירופה הבוערת, הגיעו לביתו של מנהיג ופעיל באחד הארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב והציגו בפניו שני ספרי תורה עתיקים: האחד גדול והאחד זעיר וקטן במיוחד, אשר נמצאו באחד משרידי בתי הכנסת ב'אלטונה'. גילו של לפחות אחד מהם מוערך ביותר מ- 200 שנה. החיילים ביקשו להפקיד בידיו את הספרים הקדושים: "בטח תדע מה לעשות איתם", אמרו.

בחרדת קודש פתח היהודי את גווילי ספרי התורה אשר שרדו את התופת, להתרגשותו ותדהמתו ואף נשארו בשלמותם ובכשרותם, כאשר אותיותיהם כתובות בהקפדות המיוחדות של ה'ייקים' מיהדות גרמניה. את הספר הגדול העביר האיש לאחד מבתי הכנסת הגדולים בניו יורק ורק בשנים האחרונות הגיע הספר ארצה אחר כבוד. הספר הקטן הופקד למשמרת אצל אחד מבני המשפחה בארץ והתגלגל במספר קהילות, כאשר שימש וסייע לא פעם למנייני אבלים בביתם, לשמחות ואף לימים הראשונים של קהילות שהוקמו מחדש בארץ. בימי הקורונה סייע הספר לקהילות במנייני החצרות.

באחד מקריאות התורה ששמעתי בספר התורה הייחודי הזה, שמהווה שריד ופליט לדורות הקודמים, נזכרתי בדברים המובאים בספר הזוהר (נשא קל"ד.) בשם רבי שמעון בר יוחאי: "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל". אחד הפירושים מסביר כי הביטוי "מזל" בספר הזוהר מבטא ייעוד ויעד. אין מקרה בעולם, הכל מכוון וכל דבר בעל משמעות ואפילו ספר תורה שבהיכל, שלכאורה הינו העתק מספרי תורה קדמוניים, ואינו ייחודי, אך מסתבר שאכן לכל ספר תורה יש את הסיפור משלו, את הייחודיות ואת הערכים אותם הוא מקרין מבין שורותיו.

חג השבועות שיחול בסוף השבוע מסמל את סוף ימי ספירת העומר ואת מעמד מתן תורה, אותו מעמד אשר איחד את כלל חלקי העם, על פי המסורת כלל נשמות ישראל חוו את המעמד המיוחד בו נהיינו לעם ובו התאחדנו עם ספר הספרים אשר מלווה אותנו מזה שנות דור ומהווה יסוד וליבה של העם היהודי.

בפברואר 2003 לאור ניתוק של לוחות הבידוד במהלך השיגור, התרסקה מעבורת החלל קולומביה מעל שמי ארצות הברית עם כניסתה לאטמוספירה. אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון וששת חבריו לצוות אשר שהו על סיפונה איבדו את חייהם יחד עם ספר תורה זעיר וייחודי אשר אילן לקח עמו למסע.

ספר התורה הייחודי עבר דרך ארוכה עד להתרסקותו. במהלך השואה הוא הוברח למחנה הריכוז הידוע לשמצה ברגן-בלזן על ידי רב אורתודוכסי מהולנד, והופקד בידי נער צעיר בן שלוש עשרה ביום בר המצווה שלו, מתוך בקשה שישמור עליו מכל משמר ולאחר שישרוד את אימת המלחמה יכול לספר לעולם באמצעות הספר את קורותיו של העם היהודי בזמן המלחמה.

הנער הצעיר אכן שרד את השואה, הגיע ארצה והפך ברבות הימים למדען ישראלי בשם יהויכין יוסף, אשר ניהל ניסוי ישראלי לפיזור אבק בחלל, ניסוי אשר נערך על סיפון הקולומביה במשימתה האחרונה. כאשר רמון חיפש אחר סמל משמעותי המבטא את סיפורו הייחודי של עם ישראל הפקיד בידיו המדען את ספר התורה הזעיר. בהקשר זה אמר רמון ז"ל שספר התורה הגיע "ממעמקי הגיהינום לרום החלל".

ספרי התורה המספרים את סיפור תקומתו של העם היהודי, כשבתוכם עשרת הדיברות המהוות מגדלור מוסרי כחברה וכאומה מעוררים השראה והתרגשות כל פעם מחדש. אותיות ספר התורה של קהילת 'אלטונה' כמו ספר התורה הייחודי מברגן בלזן שלקח עימו אילן רמון ז"ל יחד עם ספרי תורה רבים אחרים מספרות לא רק את סיפורם של הקהילות היהודיות בגולה בדורות הקודמים אלה מחדירים מסר עמוק של גאווה יהודית ונצחית ושותפות בתקומה של אומתנו מתוך אחדות ולכידות.

הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. והינו בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל