"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אהרון ברק: "על החילונים והחרדים להסכים לפשרות כואבות"

בנאום שנשא קרא השופט בדימוס לחרדים ולחילונים לגלות סובלנות • בתגובה טען ח"כ משה גפני: "אין חוק אחד שלא נפסק נגדנו בעליון" • שרת המשפטים: "חסרות פסיקות בעלות צביון יהודי"

,עודכן
השופט בדימוס אהרון ברק // צילום: ארז עוזיר

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברקטען בכנס בתל אביב כי על החרדים והחילונים להגיע לפשרות כואבות, זאת כחלק מהדיון בתקופה האחרונה בנוגע לשבת, על רקעחוק המרכוליםוההפגנות נגד סגירת חנויות באשדוד.

ברק טען, בנאום שנשא בקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה, כי ערכיה של מדינה דמוקרטית מבוססות על שני אדנים – ריבונות העם מול זכותו של היחיד, ובין השניים קיים מתח טבעי. "פתרון המתח אינו בכוח של הרוב לעשות כרצונו ואינו בחסינותו של הפרט מפני כוחו של הרוב, אלא בהפעלה מידתית", אמר.

באיזון בין הערכים הדמוקרטיים לאלו היהודיים, אמר ברק, יש להתחשב בכך שלא רק יהודים חיים בישראל. "בחברה הישראלית, הולך וגובר המתח שקיים ביחסים שבין חילונים לבין חרדים, שבא לידי ביטוי בסמכות השיפוט של הדיינים, דיני גיור, שמירת שבת, גיוס לצה"ל, תפילה בכותל המערבי ובסמכויות הרבנים. עלינו למצוא פיתרון ראוי, שיאפשר לכל ציבור להישאר באמונתו הבסיסית. פתרונות שיש בהם ויתורים והבנה".

נשיא העליון לשעבר קרא לחילונים "להכיר באפשרויות לפגוע בזכויות האדם באופן מידתי, למען התחשבות בערכים וברגשות של הציבור החרדי ובצרכיו ושמירה על אורח חיים וקיום מצוות הדת". מנגד, אמר כי "על הציבור החרדי להפנים את ההכרה שכמיעוט הוא זקוק להגנה חוקתית על חופש הפרט והמצפון שלו. על הציבור החרדי להיות נכון לסובלנות כלי הציבור החילוני. הן הציבור החילוני והן הציבור החרדי צריכים להפנים כי נדרשת נכונות להכיר את האחר, להעריך את גישתו, ולהיות מוכן לפשרות כואבות".

אחריו עלה לנאום חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), שהתייחס לדבריו של נשיא העליון לשעבר. "האיש מבקש שתהיה סינתזה של יהדות ודמוקרטית. אני אומר לכם שאין חוק אחד שלא נפסק נגדנו החרדים. בית המשפט העליון נוקט בעמדה אחת - היא ההפך מהעמדה של ציבור גדול בארץ ובעולם. האמת היא צריכה להיאמר - בשום נושא אידאולוגי לא נפסק לטובתנו.

"לא מבקש להיות במדינת הלכה". ח"כ משה גפני // צילום: גדעון מרקוביץ'

״לצערי, בתי המשפט שוגים בעניין היהדות, והעליון משליט את הכוח שלו בכך שאי אפשר לבקרו שלא בדומה לח״כים. אם לא נבקר אותו ולא נפעל מי יעצור את בית המשפט העליון? אם ישראל הייתה מדינת הלכה, אום אל פחם לא הייתה נראית כמו שהיא נראית".

"אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, אך אין שוויון בעולם ואנו לא מאמינים בשוויון. יש מצוות וחוקים שמובנים לאדם המתורבת שחלקם שייכים גם לעולם המודרני. לאורך ההיסטוריה מדינות חוק הפכו להיות ג'ונגל ראו ערך גרמניה. כאדם דתי, ישנו ציבור לא קטן שייפגעו אורחות חייו מאופקים דרך ת"א ועד נהריה. שפתיחת המרכולים צובטת את ליבם".

"זהו דור חדש, ציבור שלם הולך לקניות בשבת. דבר שלא נראה קודם. מנגד יותר ויותר ציבורים מתקרבים ליהדות", אמר גפני. ״נולדנו כאן, אנחנו רוצים שהמדינה תתפתח, הכלכלה תהיה חזקה וצומחת. כולנו בעד שהמדינה תהיה דמוקרטית וגם יהודית אך לא כמו המדינה שנראית על ידי בית המשפט העליון. חוק המרכולים שעבר הוא טוב. אם לא נתעשת אנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי. לא רק בין דתיים לחילוניים. רבים מאזרחי ישראל לא רוצים לעבוד בשבת".

גם שרת המשפטים איילת שקד מתחה ביקורת על דבריו של ברק. ״מה חסר בחוק?", התייחסה לחוק המרכולים. "חסרים בו ערכים יהודיים. יש מקומות שצריך לשמור על צביון יהודי וזה בא על חשבון שוויון״. לדבריה, ברק טיפח בעשרים השנים האחרונות את הפסיקה האוניברסלית. "חסרות פסיקות שנוגעות לצביון היהודי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר