"כולם המשיכו הלאה, ואנחנו נותרנו לבד עם הטרגדיה"

שמעון ישראל אלחדד שכל באסון במירון את שני אחיו, משה מרדכי ז"ל, בן 12, ויוסף דוד ז"ל, בן 18. "התחושות קשות. נשארנו עם חלל עמוק בלב וחיסרון גדול מאוד", הוא אומר ל"ישראל היום" כשנה לאחר האסון.

"ההרגשה היא שהעולם ממשיך לנסוע, ואנחנו נותרנו מאחור עם החלל הזה. יש פלשבקים שעולים כל הזמן, סיטואציות שעולות, שמבטאות יותר ויותר את החוסר ואת החלל. ההתמודדות לא קלה", הוא מספר.

שבוע בדיוק נותר עד ל"ג בעומר, ובהר נשלמות ההכנות האחרונות לאירוע הראשון לאחר אסון מירון. 45 גברים, נערים וילדים נהרגו באסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. הם הותירו אחריהם מאות בני משפחה שחרב עליהם עולמם. חלק מבני המשפחות השכולות יגיעו ביום רביעי וביום חמישי להילולה ולאירוע הזיכרון שיתקיים לאחר מכן, חלקם מעדיפים להתרחק מהאזור שבו קרה האסון.

בבנייני האומה בירושלים ייערך היום אירוע בהשתתפות יותר מ־100 ניצולים מהאסון, כחלק מקמפיין הנצחה גדול שיוצא לדרך כדי להקים במירון אתר הנצחה קבוע לנספים. "לצערנו, עם ישראל למוד צרות, למרות שהאירוע הזה הוא כזה שכבר דורות לא ראינו", אומר אלחדד, "יצאנו במיזם 'שלא יכבה נרם לעולם ועד', להקים גלעד ומרכז הנצחה קבוע במירון, להבטיח שלא ישכחו את מה שקרה שם, עם השם של כל נפטר ופרופיל חייו. שגם בעוד עשר שנים יזכרו את האסון, ושהוא לא ייעלם בתהום הנשייה. אנחנו יוצאים בקמפיין גיוס המונים בעזרת השם ופונים לעם ישראל שיעזור, שעוד דורות קדימה יזכרו את זה".

לצד ההתמודדות עם האסון הכבד, ממתינים בני המשפחות כבר שנה להחלטות של ועדת החקירה הממלכתית, ורואים בעיניים כלות כיצד בעלי התפקידים, רובם ככולם, נותרו בתפקידם ולא הודחו. "ודאי שזה מכעיס, אבל לצערי כך הדברים מתנהלים במדינת ישראל", אומר אלחדד בפסימיות, "לצערנו, ככל שהמחדל יותר חמור, כך הקשרים והפוליטיקה יותר משחקים. זה לא רק שאדם נשאר בתפקידו; כל העולם ממשיך לנסוע. יש רעש וצלצולים יום-יומיים, שבוע-שבועיים, ואז הכל נגמר. עולם כמנהגו נוהג".

63 מבנים בלתי חוקיים שיועדו לפינוי עד להילולה נהרסו, תקנות מחמירות נגד מפירי ההנחיות אושרו בכנסת, ונראה שכל החלקים הטכניים נמצאים במקומם בדרך לאירוע שבשנה שעברה כמעט לא עניין את הציבור הישראלי - והפעם יזכה לתשומת לב אדירה. אם משהו לא יעבוד כמו שצריך, אם אדם אחד ייפצע - התוצאות יהיו הרות אסון.

מאוכזבים מההתנהלות

אלא שלצד התחושה הברורה שגופי האכיפה הבינו והפנימו שמה שהיה לא יכול להתרחש שוב, חלק מבני המשפחה מרגישים ששופכים את התינוק עם המים, ככסת"ח וסימון "וי" בלבד. ההגבלות, הם אומרים, חמורות מדי ומונעות מאנשים לקיים את ההילולה כסדרה, ללא סיבה מספקת.

"ההרגשה הכללית היא שלא פותרים את הבעיות. כל אחד מנסה לכסת"ח את עצמו ולומר שהגביל הכל, במקום למצוא פתרונות אמיתיים", אמר ל"ישראל היום" בן משפחה שביקש לא לחשוף את זהותו. הכי קל לומר שצריך לסגור את הכל, אבל זה לא הפתרון. ברור שצריך לעשות סדר, אבל ההרגשה היא שכל אחד מנסה לעשות 'וי'. הם יאמרו שהתריעו ושהגבילו, קבעו קנסות ועונש מאסר בתקנות, ואז יגיעו החרדים הקיצונים ויפרו את ההנחיות. יהיו עימותים, אין ספק בכלל, יהיו פציעות. השוטרים ימשיכו לא לתת לנהגי האמבולנסים לעבור בגלל ההגבלות וצמד המילים 'הכל בסדר'. השוטרים הגבילו, גופי האכיפה עשו את שלהם כביכול, שמו פלסטר וזהו".

"אי אפשר לומר שעושים הכל כדי למנוע את האסון, והתחושה היא של התנערות וכסת"ח", מסכים אלחדד, "כל אחד בודק מה האחריות שלו וזהו. יש מאמצים, אבל יש כאן כשל מערכתי. התחושה היא ששופכים את התינוק עם המים עם כל ההגבלות. אני צופה כאוס מוחלט. אני מקווה שאתבדה ושהכל יעבור בשלום מצד כל הגורמים". חרף הביקורת, מתכוונים בני משפחת אלחדד להגיע להילולה: "אנחנו נגיע להילולה, שני האחים שלי קבורים שם. אנחנו חלק ממירון".