"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לחגוג באחריות: להרבות בשמחה ולא בביזוי
פורים טומן בחובו לא מעט סיבות לתחושת שחרור וכיף, אבל גם לא מעט פיתויים בעייתים • שתייה לשוכרה ושימוש בנפצים אינם דרך ראויה לציין את החג
מסיבת פורים (אילוסטרציה) | צילום: אורן בן חקון

לחגוג באחריות: להרבות בשמחה ולא בביזוי

פורים טומן בחובו לא מעט סיבות לתחושת שחרור וכיף, אבל גם לא מעט פיתויים בעייתים • שתייה לשוכרה ושימוש בנפצים אינם דרך ראויה לציין את החג

הרב דוד פיין
, עודכן

חגהפורים, החג השמח במעגל השנה, עשוי להיות גם עצוב ומביש עבור אלה שלא ישכילו להימנע מהמכשולים והפיתויים שהחג מציב לפניהם. מצוות החג הן בין היתר גם לשתות אלכוהול ולשמוח. אך לעיתים נדמה כי יש לא מעט אנשים - במיוחד צעירים - המתאמצים "להדר" במצווה גם אם על חשבון בריאותם וצער זולתם.

סכנת הנפצים לצד השפעת שתיית האלכוהול על הדור הצעיר, אלו נושאים שמיטב המומחים ואנשי החינוך, לצד הרבנים ומורי ההלכה, דשו בהם המון. לגבי הנפצים הדעה היא שלילית ונחרצת, ולגבי שתיית האלכוהול הדעות הן שנות ומגוונות, אך כלל הרבנים מסכימים כי אין לשתות בערב פורים כפי שנהוג בחלק מהישיבות, אלא רק בסעודת החג עצמה, כפי שמורה ההלכה. כך או כך, ברור כי בגילאי יסודי וחטיבת ביניים הדבר אסור בתכלית. חלק מהפוסקים אף סבורים כי כדי להגיע למצב של חוסר הבחנה בין ארור המן לברוך מרדכי, שזו אחת ממצוות החג – רצוי לישון.

בשורות הבאות אעסוק בשאלה: האם ראוי כי רב הקהילה – זה המהווה דוגמא לאנשיו - יישתה לשוכרה בפני קהילתו, או שמא הדבר עשוי להוזיל את ערכו בפניהם ואף להביא לכדי חילול ה'? שאלה מורכבת שנאלצתי לעסוק בה רבות בתקופה האחרונה, וכיאה לשאלה, גם התשובה עליה מורכבת.

הרב דוד פיין. הרבנים מסכימים - לשתות בסעודת החג ולא בערב לפני

בהנחה כי הרב הוא אדם מבוגר שמכיר את רף השוכרה שלו, ויודע מראש כי האלכוהול עשוי לבזות אותו בפני אנשיו, אז כמובן שהדבר אסור. את דברי אני מוכיח מהגמרא במסכת שבת שעוסקת ברב שדבק רבב על דש בגדיו – אשר חייב מיתה. מכאן אנחנו לומדים על החומרה שרב יתלבש באופן מרושל ויהיה מושא הרכילות בקרב קהילתו. כל שכן, אם הוא יהיה שתוי. יחד עם זאת, אם אין חשש שהרב יאבד את עצמו לדעת וידוע כי מדובר בקהילה הבקיאה בהלכות פורים, אז הדבר מותר. אסייג את דברי ואומר כי הדבר מותר רק בפני מבוגרים שמודעים לנושא השכרות בפורים ובוודאי שעדיף מלכתחילה שכל אחד יישתה כשהוא צפון בביתו וקרוב למיטתו.

כדי לעבור את החג בשמחה אמיתית ולא בביזיון מחפיר, יש להבין כי האלכוהול מגיע לשיא השפעתו רק לאחר כ-20 דקות מעת השתייה. מכך, לא יהיה נכון לחשוב מיד אחרי שתיית הכוס הראשונה כי אפשר להמשיך לכוס השנייה שאולי תשפיע יותר מקודמתה. מי שבכל זאת ישתה כוס אחרי כוס צפוי להימצא מתגולל בקיאו או אף גרוע מכך. על כן צריכים השמחים לדעת כיצד לשתות, ולהמתין בין הכוסות לפחות 20 דקות. כמו כן, לצד שתיית האלכוהול רצוי להרבות בשתיית מים ולאכול, כדי שהאלכוהול ייספג בגוף כראוי וכאבי הראש הצפויים יופחתו. רק אם נעשה את זה נכון ומתוך אחריות לנו ולסביבה, נוכל לקיים את המצווה ולשמוח כראוי בכל חג הפורים.

הכותב הוא מייסד מרכז ברקאי להכשרת רבנים לפיתוח קהילות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...