"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוברים כלים ואופים מצות: כך חגגנו פסח באתיופיה

במשך דורות ביצעו יהודי אתיופיה מנהגים שונים בתקופת חודש ניסן וחג הפסח • כך זה נעשה

,עודכן
עולים חדשים מאתיופיה במרכז קליטה (תמונת המחשה) // צילום: דודי ועקנין

חג פסח הוא החג המשמעותי בחיי הדת של יהודי אתיופיה, והוא תמיד היווה מוקד לגיבוש הזהות הדתית, הרוחנית והקהילתית של ביתא ישראל. החגיגות החלו בפועל בראש חודש ניסן, שנקרא בפינו "לסן".

במשך הדורות שמרו יהודי אתיופיה את הציווי "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים ט"ז, ג). לשם כך, האמהות נהגו לטחון את החיטה במקום ומיד לאחר מכן להכין את הבלילה להכנסת המצה, במהירות הבזק – שמה יחמיץ. בנוסף נמנעו יהודי אתיופיה ממאכלי חלב במשך שבעה ימי החג. גם בשר לא נאכל, אלא אם הוא נשחט באותו היום.

ככל הילדים שגדלו באתיופיה, גם אנו זוכרים היטב את מראה אמא הטורחת כל החודש שלפני החג על הכנת כלים חדשים מחרס. אנחנו, הילדים, השתוקקנו לקבל את הכלים הישנים כדי לשבור אותם בהנאה רבה (במטרה שלא יערבבו עם הכלים החדשים). את ליל הסדר חגגו הקהילה בחצרות הבתים באופן קהילתי ומאחד.

מיכל אברה סמואל// צילום: באדיבות עמותת פידל

סיפור יציאת בני ישראל ממצרים והחלום להגיע לארץ ישראל , דומה ברובו למסע ההירואי המפרך, שעברה הקהילה האתיופית בדרכה לארץ ישראל. מסע של סיפור גבורה. הקהילה נמצאת בעיצומו של הליך בנייה וחוזק ומתוכה צמחו בשנים האחרונות דמויות מפתח מובילות, יחד עם זאת, הקהילה האתיופית נתקלת בחסמים ובקשיים ובמובן הזה יש לכולנו בחברה הישראלית, עוד דרך לעבור. מרביתנו אך לא כולנו חיים בארץ ישראל. מרביתנו חשים חירות רוחנית וביטחון.

בתרבות האתיופית ישנו מושג בשם "גובז", שמשמעותו הינה "האדם הוא גיבור וחזק, המסוגל להתמודד בהצלחה בקשיים". עם ישראל הוא "גובז" אחד גדול. עם גיבור וחזק שלמרות הקשיים הרבים לאורך כל הדרך בנה ב-70 שנים בלבד מדינה לתפארת , ועוד היד נטויה.

קייס סמאי אליאס // צילום: באדיבות עמותת פידל

אנו מאמינים שהחינוך הוא המפתח להצלחתו של עם, ולכן אנו אנו עוסקים במתן כלים עשירים וחזקים לבני הנוער בני הקהילה כחלק מפעילות עמותת "פידל". הדבר נעשה מתוך רצון למצות את יכולותיהם וחזקותיהם האישיות כדי להפכם לדמויות מנהיגות, מובילות ומשפיעות במדינת ישראל. בכוחות משותפים נוכל ליצור יחדיו חברה ישראלית שיוונית, דמוקרטית, איכותית ותרבותית. ביחד נוכל להתגבר על הקשיים ולהגיע אל היעד .

קייס סמאי אליאס הינו קייס העדה בראשון לציון ויו"ר המועצה הרוחנית "זרע אהרון כהנת" של יהדות אתיופיה. מיכל אברה סמואל היא מנכ"לית עמותת פידל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר