סטייק עם חמאה: האם ככה ייראה מנגל יום העצמאות שלכם בשנה הבאה?

רוצים לקנח עם עוגת גבינה אחרי המנגל של יום העצמאות? – היום זה כמובן עדיין בלתי אפשרי אם אתם שומרים על כשרות, אבל בזכות ההתפתחות המואצת של תעשיית הבשר המתורבת, סביר להניח שדי בקרוב תוכלו לאכול בשר על האש עם גלייז של חמאה ולקנח בקינוח חלבי לגמרי – בין היתר בזכות פיתוח ישראלי שעומד לשנות את תעשיית הבשר המתורבת ולהפוך אותה לתעשייה שתגיע לצלחת של כל אחד ואחת מאיתנו וגם תשפיע על הלכות הכשרות שאותן אנחנו מכירים היום.

בשר מתורבת, בניגוד לבשר רגיל, הוא בשר שמיוצר במעבדה באמצעות תרבית תאים. כבר עשרות שנים שיזמים חולמים על ייצור של בשר במעבדה, אבל רק בעשור האחרון הושגה ההתקדמות הטכנולוגית שהפכה את החלום למציאות. "בגדול, לוקחים ביופסיה מחיה כלשהי, למשל, כבשה, פרה, עוף או דג", מסבירה ד"ר תמי מירון, מנהלת טכנולוגיות ראשית של "Fresh Start", חממת פודטק ישראלית בתמיכת משרד הכלכלה והרשות לחדשנות, "בדרך כלל לוקחים תאים עובריים, שהם תאים לא ממוינים שגדלים בצורה המהירה ביותר, וממיינים אותם בתרבית לתאי שריר, דם, שומן ועוד, שתורמים למרקם של המוצר הסופי, הטעם והערכים התזונתיים שלו".

אלא שעלויות הייצור הגבוהות וקצב הייצור הנמוך הופכים את הבשר המתורבת למשהו שעדיין אי אפשר לקנות בסופר, ובטח לא לזרוק על המנגל כלאחר יד: "אחד החסמים הגדולים של תעשיית הבשר המתורבת הוא נושא העלויות. ב-2013 יוצר ההמבורגר המעבדתי הראשון בהולנד על ידי פרופ' מארק פוסט. לקח לו שנתיים לייצר קציצה שהכילה בערך 100 גרם בשר, וזה עלה כ-325 אלף דולר. מאז המחירים ירדו ועלות קילוגרם בשר מתורבת נמוכה בהרבה, ועומדת על בין כמה אלפי לכמה מאות דולרים לקילו, תלוי בסוג הבשר. אבל זה עדיין יקר מדי. בגלל שהדרישה העולמית לבשר רק הולכת ועולה, ומספר הצרכנים בעולם הולך וגדל, כולם מבינים שצריך למצוא תהליכי ייצור יעילים ומהירים יותר".

ישראל היא כבר מעצמה עולמית בתחום הבשר המתורבת, עם חברות כמו "פיוצ'ר מיט טכנולוגיות", שגייסה כמעט 350 מיליון דולר לטובת מחקר ופיתוח, ו"סופר מיט", שהייתה הראשונה להציג בשר עוף מתורבת, אבל נראה שהגביע הקדוש שכולם מחפשים נמצא דווקא בידיים של חברה קטנה ולא מוכרת עדיין, "פרופיוז", שמציעה פתרון שמקטין את עלויות הייצור של הבשר המתורבת בלפחות 40 אחוז. החוקרים, מספרת ד"ר מירון, שיחד עם עמיתיה ב"Fresh Start", מטפחת את החברה הקטנה, חקרו בכלל מסלול ביוכימי שקשור לחידוש תאי שריר הלב, אך הפיתוח שלהם התגלה מתחת למיקרוסקופ בדיוק כמו סטייק מזערי – והשאר היסטוריה.

סטייק עכברים? לא כזה מאוס

העובדה שהסטייק שהם ראו היה סטייק מתאי עכבר לא ממש הפריעה לחוקרים, והם החליטו לבדוק את הנושא לעומק – ואז גילו מסלול ביוכימי שהוא מעין קיצור דרך בהתמיינות של תאים: במקום 7 עד 10 ימים למיון תאים, המסלול משיג תוצאה זהה ב-72 שעות. באמצעות תהליך מואץ של התמיינות לתאי שריר הם מקבלים סיבי שריר עם מרקם קרוב יותר למקור. קיצור הדרך הישראלי הזה עתיד להוריד את עלויות ייצור הבשר המתורבת ולהפוך אותו לזול ונגיש יותר – מה שיהפוך את השאלות ההלכתיות הנוגעות לבשר המתורבת לשאלות מעשיות ויומיומיות.

האם בשר מתורבת הוא בשרי בכלל? האם מותר לערבב אותו עם חלב ומוצריו? האם פירות ים שגודלו במעבדה מתאים עובריים כשרים למאכל? ומה עם סטייק שיוצר מתאים של חזיר, האם מותר לאכול אותו או שמדובר בחזיר לכל דבר? – קבוצה של רבנים מהמגזר הדתי לאומי, וביניהם הרב משה ביגל, הרב זאב וייטמן והרב אורן דובדבני, כולם מומחים בעלי שם לכשרות המודרנית, עסקה בחלק מהשאלות האלו ופרסמה לאחרונה מסמך הלכתי לפיו בשר שיוצר במעבדה מתאים עובריים הוא פרווה, וזאת בהתבסס על מפת דרכים בנושא שפרסם הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון צהר. למסמך צורפו דברי הסבר של הרב אברהם סתיו.

אם עד היום, תהליך הייצור של בשר מתורבת היה מבוסס אך ורק על תאים שנלקחו מבעלי חיים בוגרים, מקור שנשאר נתון במחלוקת לעניין הכשרות ולעניין בשריותו, הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לייצר בשר מתאים של עוברים ואפילו של טרום-עוברים. לטענת הרבנים, מאחר שצביר התאים הקטנטן שממנו מתחילים את תרבית הבשר המתורבת נמצא בשלב התפתחותי דומה לזה של טרום־העובר הנולד עם כל ביצה מופרית, ממילא אותו צביר תאים ראשוני לא מוגדר כ"בהמה" ולכן הוא גם אינו בשרי. משום כך, גם הבשר שמיוצר מאותו צביר תאים ראשוני הוא לא בשרי.

לפי גישה זו, בשר מתורבת שיוצר מתאים שנלקחו מפרה או כבשה בוגרים הוא אולי בשרי, אבל בשר זהה לחלוטין שיוצר מתאים שנלקחו מעובר של פרה או כבשה הוא פרווה לגמרי, ולכן, "מוצרים המבוססים על תאים אלו וגדלים על מצע צמחי – מעמדם הוא 'כשר פרווה' גם אם מדובר בתאים זהים, בהרכבם ובתכונותיהם, לתאי שומן או שריר הגדלים בטבע. כמו כן, על אף דמיון חיצוני מסוים של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים הקיימים בשוק. לכן יש להתיר לבשלו ולאוכלו עם מוצרי חלב ואין בכך משום 'מראית עין'". בקיצור, תכינו את עצמכם לשינוי מוחלט בדיני הכשרות. כיור בשרי וכיור חלבי? מיותר. כמובן, בתנאי שכל הבשר שתצרכו יעמוד בתנאים הבסיסיים של מקור התאים וצורת גידולם.

אז אם אתם ממש רוצים לאכול ציז'בורגר כשר למהדרין כבר ביום העצמאות הבעל"ט, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לדאוג שהקציצה העסיסית שתגיע למנגל תהיה ממקור עוברי. זה גם יאפשר לכם לקנח בעוגת גבינה חגיגית או שייק חלבי אחרי זה. ובכל זאת, מאחר שיש פוסקי הלכה שחולקים על הגישה המקלה וסוברים שכל בשר מתורבת הוא בשרי, בעוד שאחרים סוברים שעל אף שבשר כזה אינו בשרי, עדיין לא כדאי לאכול אותו יחד עם חלב מטעמי מראית עין, כנראה שתצטרכו לבדוק את מי אתם מזמינים למנגל שלכם.