משרדי הרבנות הראשית (ארכיון) // צילום: דודי ועקנין // משרדי הרבנות הראשית (ארכיון) // צילום: דודי ועקנין

טיסות לחו"ל, חופשות לא מדווחות: חגיגות רבני הערים

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, חשף שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות רבנים ומועצות דתיות • מחגיגות כספים וטיסות, דרך "התערבות פסולה" של השר דרעי במינוי בחיפה ועד רב אלים שהתיק נגדו נסגר

מאות נסיעות של רבני ערים לחו"ל ללא דיווח מלא, התערבות של שר הפנים אריה דרעי במינוי בכיר בחיפה והשתוללות של רב עיר שכללה זריקת כיסאות ונגמרה בקול ענות חלושה - אלו הם חלק מהתקריות שחשף מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שפורסם היום (שלישי) ושעוסק גם בתפקוד הרבנים והמועצות הדתיות. 

בפרק שעוסק בעבודת המשרד לשירותי דת, מציין המבקר כי בדיקתו העלתה ליקויים של ממש הן בהתנהלותם של רבנים אחדים והן בהתנהלות מועצות דתיות, אך מציין כי אין בכך כדי להשחיר את פניו של ציבור גדול של רבני ערים, העושים מלאכתם נאמנה.

הרב שנסע 87 פעמים לחו"ל בארבע שנים

אחד התחומים שבהם עוסק הדו"ח, הינו בכך שרבנים אחדים כופרים בחובתם המנהלית לדווח על היעדרות מהעבודה, ובעובדה שחלקם טסים לחו"ל פעמים רבות ללא קשר לתפקידם, ותוך פגיעה אפשרית בקהילתם. 

המבקר קובע כי רבני הערים נוסעים לחו"ל למטרות שונות, לרבות נסיעות שקשה להגדירן כנסיעה במסגרת תפקיד, ואין הן חלק מעבודתם וממשימותיהם. לפי הדו"ח, 22 מכלל 95 רבני הערים בישראל הרבו בנסיעות למדינות שונות בתקופה שנסקרה, כשחלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי היישוב.

8 מתוך 22 הרבנים נסעו בתדירות גבוהה במיוחד: בארבע וחצי השנים האחרונות נסעו עשרות פעמים לחו"ל (אחד מהם נסע 87 פעם), ותשעה מהם שהו בתקופה זו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע - המכסה השנתית של ימי החופשה המוקצים לרבנים. השהיות הארוכות של הרבנים האמורים בחו"ל עשוית לפגוע ביכולתם לשרת את קהילותיהם ואת בני עירם, קובע המבקר.  

משרדי המועצה הדתית בחיפה // צילום: מישל דוט קום

על פי הדו"ח, נראה כי חלק מאותם רבנים אף לא דיווחו על נסיעות לחו"ל. 14 מ-22 הרבנים שהרבו בנסיעות דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80 אחוז מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל. עבור חלקם, כאשר נעדרו שלא במסגרת התפקיד, לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל. 

השווי הכספי של ימי ההיעדרות של 12 הרבנים שנחשבו למרבי נסיעות, אילו דווח עליהם כנדרש, עומד על כ-1.3 מיליון שקלים, ממוצע של כ-103 אלף שקלים לרב. לגבי כמה מהרבנים מדובר על שווי גבוה במיוחד – כ-220 אלף שקלים לרב אחד וכ-191 אלף שקלים לרב שני. 

התנהלות חלק מהרבנים הייתה בעייתית גם בכל הנוגע להעסקת קרובים. לחמישה רבני ערים היה לפחות קרוב משפחה שהועסק במועצה הדתית של אותה רשות מקומית או הוצב מטעמה כמשגיח כשרות בבתי עסק (בסך הכל שמונה קרובי משפחה). הדבר נעשה בניגוד להנחיות המשרד והרבנות הראשית, וכללי המנהל התקין למניעת ניגוד עניינים. העסקת קרובי משפחה של רבני ערים כעובדי המועצה הדתית או כמשגיחי כשרות בתחומה מעמידה את הרבנים ואת קרובי המשפחה המועסקים במצב של ניגוד עניינים.

הרב התנהג באלימות, התיק נסגר

מקרה יוצא דופן בכל הקשור לחומרתו ולאופן התנהלות הגורמים הרלוונטיים בנושא עולה בדו"ח. לפני כשנתיים אירע מקרה חמור במיוחד במועצה הדתית קריית אתא. אז, כיהן בתפקיד רב העיר הספרדי, אליהו מימון. על פי דו"ח המבקר, השתולל במשרדי המועצה על רקע סכסוך פנימי עם הרב האשכנזי. מימון, כך צוין בדו"ח, זרק כסאות, שולחנות, הפך את המשרד קילל, פגע במזכירות ואפילו הוסיף איום שיהרוג את עובדי המשרד ואת הרב דיסקין, מקבילו האשכנזי. 

נגד הרב מימון הוגשו תלונות במשטרה, והמקרה פורסם בהרחבה בתקשורת הארצית והמגזרית, אך מבקר המדינה חושף כי החקירה הייתה לקויה - התלונות נגדו נסגרו בנימוק של חוסר עניין לציבור, וחמור מכך, מימון עצמו כלל לא נדרש למסור עדות.

"בין השנים 2014 ו-2017 העבירו ראש המועצה הדתית בקריית אתא, מזכירת המועצה הדתית ומזכירה במחלקת הכשרות לשרים לשירותי דת, לרבנים הראשיים וליועץ המשפטי למשרד כמה תלונות הקשורות להתנהלות הרב מימון. מהתלונות עולה לכאורה התנהגות לא הולמת של הרב, לרבות אלימות מילולית ופעולות בוטות עד מאוד כלפי עובדי המועצה הדתית וכלפי הרב האשכנזי של קריית אתא הרב דיסקין", נכתב בדו"ח.

המשרד לענייני דתות // צילום: קונטקט

"באוקטובר 2014 היה הרב מימון מעורב באירוע חריג שבעקבותיו הגישו הרב דיסקין והמזכירה במחלקת הכשרות תלונה נגדו במשטרת זבולון שסווגה כ"איומים". האירועים המתוארים בתלונה מצביעים על התנהגות חמורה מאוד של הרב". בשל מעמדו של הרב, ביקשה המשטרה וקיבלה את אישור ראש אגף חקירות במטה הארצי לחקור אותו, אך תחנת זבולון לא ביצעה כל פעולות חקירה בתיק. ביולי 2016, כמעט שנתיים לאחר האירוע, נסגר התיק בנימוק של חוסר עניין לציבור "בלא שהודיעה על כך למתלוננים כנדרש בחוק", מלין המבקר. 

משטרת ישראל מסרה למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2017: "התלונה נבדקה ונבחנה תוך ביצוע פעולות חקירה ובסיומן נסגר התיק מאחר ונסיבות העניין לא הצדיקו המשך חקירה". אך לדברי המבקר מעיון בתיק החקירה העלה כי לא התנהלה חקירה מקיפה וממצה, שכן הרב מימון, נשוא התלונה, כלל לא נדרש למסור עדות, וכך גם המתלוננים לא נקראו למסור עדות, מעבר לתלונה שהגישו.

המשטרה מסרה בינואר 2018 כי בעקבות הביקורת בחנה חטיבת החקירות את התיק, ו"הוברר, כי עלו מספר ליקויים מהותיים באופן הטיפול בתיק". המבקר קובע כי גם המשטרה וגם משרד הדתות והרבנות היו צריכים לטפל משמעתית ברב. 

ממשטרת ישראל נמסר בנוגע לפרק זה: "כמו בכל חקירה משטרתית אחרת, גם חקירת אישי ציבור, בהם רבני ערים, מתבצעות במשטרה ביסודיות ובמקצועיות, בהתאם להוראות החוק והנהלים הרלוונטיים. אחת התלונות נבדקה במשטרה והוחלט לסיימה לאחר שלא נמצאה כל תשתית ראייתית להעמדתו לדין".

"בעקבות פניית המבקר, הטיפול החקירתי בתלונה השנייה נבחן בשנית לעומקו, ואמנם התברר כי עלו מספר ליקויים באופן הטיפול בתיק. ליקויים אלו תוקנו ע"י היחידה החוקרת והתיק נפתח לחקירה מחדש. למותר לציין כי מדובר במקרה חריג ונקודתי שאינו מעיד על הכלל ושהופקו ממנו כלל הלקחים הנדרשים בהתאם. משטרת ישראל תמשיך לחקור כל תלונה המתקבלת ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, ללא כל קשר לזהותו, עיסוקו או ייחוסו של מתלונן או קורבן, הכול במטרה להגיע לחקר האמת".

השר דרעי ביצע "התערבות פסולה" בחיפה

פרק נוסף בדו"ח המבקר עוסק ב"התערבות פסולה", כהגדרתו, של שר הפנים אריה דרעי, בניסיון למנות את ניסים דהן, חבר כנסת לשעבר בש"ס, לממונה על המועצה הדתית בחיפה. מדובר במקרה שבו בין שר הדתות דוד אזולאי (ש"ס) לראש העיר יונה יהב לא נמצאה הסכמה על זהותו של הממונה, והשר דרעי הציע לתפקיד את דהן. יהב כתב לאזולאי במאי 2016 כי "השר דרעי דיבר איתי על מינויו של ניסים דהן כממונה על המועצה הדתית וקיבלתי בשמחה את מינויו". 

המינוי לא יצא לבסוף לפועל, אך המבקר מותח ביקורת על דרך ההתנהלות בפרשה. "הצעתו של שר הפנים למינויו של מר נסים דהן פסולה מעיקרה, וזאת ממספר טעמים. ראשית, כאמור, המועמד המוצע מר נסים דהן כיהן בעבר כשר מטעם מפלגת ש"ס, מפלגתו של השר דרעי, ומכאן שהמינוי שהציע שר הפנים הוא של מקורב פוליטי של שר הפנים עצמו. יתר על כן, מדובר בפעולה שביצע השר דרעי תוך כדי חריגה לכאורה מתפקידו ומסמכויותיו כשר הפנים. יש לראות בכך התנהלות פסולה דווקא בגלל מעמדו ותפקידו של השר דרעי כשר הפנים, הממונה על הרשויות המקומיות, שלו השפעה מכרעת על תקציביהן ועל החלטות עקרוניות ומרכזיות אחרות הנוגעות להן. 

"התערבות פסולה". השר דרעי // צילום: אורן בן חקון

"נוכח האמור אי אפשר לראות את פנייתו של השר דרעי לראש העיר בתחום לא לו, כהצעה גרידא למינוי ממונה על המועצה הדתית, אלא נוצר חשש שמדובר בניסיון לנצל את מעמדו כשר בעל סמכויות רחבות הנוגעות לעירייה ולעומד בראשה. פניה מעין זו יכולה להתפרש כהפעלת לחץ פסול על ראש העיר, ואולי אף להתניית דבר בדבר, בין במפורש ובין במשתמע", כתב המבקר. עם זאת, הוא מסייג את הדברים ומביא את קביעתו של היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, לפיה "קורות החיים של הרב ניסים דהן בהחלט מרשימים. יחד עם זאת, וכפי שציינתי בפני השר, מדובר במועמד המזוהה באופן אישי כמקורב לרב אריה דרעי. אציע כי ימלא את השאלון, תוך התייחסות לרמת קרבתו לרב דרעי".

דרעי הגיב לבדיקת המבקר ואמר כי האינטרס הציבורי בלבד הוא אשר עמד לנגד עיניו בנושא. שר הפנים ציין כי המליץ על שניים או שלושה מועמדים ושלא הייתה בשיחתו כל כוונה להפעיל לחץ או להתנות דבר בדבר – מה גם שלדבריו, נוכח איתנותה הכלכלית של עיריית חיפה היא אינה נזקקת לתקציבים ממשרדו, כך דרעי. 

השיחה התקיימה לאחר שהובא לידיעתו, בכהונתו כיו"ר המפלגה, כי תהליך מינוי ראש מועצה דתית בחיפה לא צלח. בעניין הזיקה הפוליטית ציין כי המועמד הוא איש מעש עתיר זכויות, שכיהן כשר וכיו"ר ועדה קרואה במועצה מקומית. המבקר מוסיף כי "היה ראוי שהשר אריה דרעי יקפיד שלא להתערב בהליך בחירת ממונה על מועצה דתית, שאינו מצוי בתחום סמכותו כשר הפנים. במעמדו זה כל התערבות עלולה להשתמע כהפעלת לחץ פסול על ראש העיר, ואולי אף להתניית דבר בדבר, בין במפורש ובין במשתמע". 

המשטרה: "נמצאו מספר ליקויים בחקירת התיק" 

ממשטרת ישראל נמסר: "כמו בכל חקירה משטרתית אחרת, גם חקירת אישי ציבור, בהם רבני ערים, מתבצעות במשטרה ביסודיות ובמקצועיות, בהתאם להוראות החוק והנהלים הרלוונטיים. אחת התלונות נבדקה במשטרה והוחלט לסיימה לאחר שלא נמצאה כל תשתית ראייתית להעמדתו לדין".

"בעקבות פניית המבקר, הטיפול החקירתי בתלונה השנייה נבחן בשנית לעומקו, ואמנם התברר כי עלו מספר ליקויים באופן הטיפול בתיק. ליקויים אלו תוקנו ע"י היחידה החוקרת והתיק נפתח לחקירה מחדש".

"למותר לציין כי מדובר במקרה חריג ונקודתי שאינו מעיד על הכלל ושהופקו ממנו כלל הלקחים הנדרשים בהתאם. משטרת ישראל תמשיך לחקור כל תלונה המתקבלת ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, ללא כל קשר לזהותו, עיסוקו או ייחוסו של מתלונן או קורבן, הכול במטרה להגיע לחקר האמת".

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...