פראזי ומירו בסך הכל רצו להביא את כדור הסמרטוטים שבטעות נבעט לגג אחד הבתים בשכונה שבה גדלו בתוניסיה. כושר האבחנה והתעוזה יוצא דופן שהפגינו הוביל ללכידתם של עשרות חיילים נאצים.
בשנת 1943 שוחררה תוניסיה על ידי בעלות הברית מידי שלטונות גרמניה וצרפת לאחר שאלה השתלטו עליה שלוש שנים קודם לכן, אולם כוחות גרמנים עדיין היו באזור. באותה תקופה בשכונת חפציה שבצפון עיר הבירה תוניס, שכונה שכונתה הגטו של היהודים, שיחקו רוג'ר ג'אווי (פראזי) בן -7, מאיר אזולאי (מירו) בן ה-8 וחבריהם בכדור.
במהלך המשחק עף הכדור לגג בית של אחד התושבים הערבים והילדים התלבטו מה לעשות. לבסוף, החליטו פראזי ומירו לעשות מעשה. "טיפסנו לגג אחד על השני כדי לקחת את הכדור", מספר רוג'ר, היום בן 86. "פתאום ראינו אנשים עטופים בבדים לבנים וחשבנו שמדובר בנשים כי כך הנשים הערביות היו לבושות באותם זמנים. אמרתי לאחת מהן שנפל לנו הכדור ושאנחנו רוצים לקחת אותו ברשות כדי שלא יגידו שגנבנו אותו, אבל היא לא ענתה. פנינו לנשים האחרות שהיו על הגג וגם הן לא ענו".
כעבור מספר שניות שני הילדים הקטנים החלו להבין מדוע הם לא זוכים לקבל תשובות לפנייתם. "פתאום שמנו לב שיש להן נעליים צבאיות. חשבנו שזה מסוכן אז לקחנו את הרגליים שלנו, ירדנו מהגג ורצנו למרכז העיר".
השניים, שירדו ללא הכדור, עדכנו את חבריהם בהתרגשות ואמרו "אלמאן", כלומר "גרמנים" בצרפתית. החבורה רצה לאורך הרחוב כדי לחפש את המשטרה הצבאית על מנת לדווח לה על שראו. "ראינו ג'יפים של שוטרים אנגלים ואמרנו להם שיש גרמנים בשכונה שלנו".
השוטרים הזעיקו תגבורת ולאחר מרדף קצר הצליחו ללכוד את האנשים שאכן התגלו כחיילים נאצים. "הם לקחו אותנו בג'יפ", נזכר רוג'ר, "סגרו את השכונה, עלו למעלה ותפסו אותם". לבסוף, בעזרת תושייתם של שני הילדים היהודים, הצליחו האנגלים לתפוס כמה עשרות חיילים גרמנים שניסו להסתתר.
כאות הוקרה על פועלם קיבלו השניים כמה פרסים. מאיר (מירו) קיבל כידון, קסדה וחגורה של חייל נאצי ורוג'ר (פראזי) קיבל מדליה, סיכה וכוכב. בני משפחתו של מאיר בן ה-87, שלא נמצא בקו הבריאות, מציינים כי השלל שקיבל נגנב עוד כשהיה בתוניסיה ככל הנראה על ידי תושב מקומי. גם רוג'ר לא שמר על המדליה שקיבל ומסתפק בזיכרון הילדות המעניין.
סיפורם של השניים פורסם לראשונה כקומיקס במגזין הרבעוני אוצרות יהדות תוניסיה, שאותו עורך בנימין פנש. במגזין מקפידים לפרסם מעת לעת גם את קורות יהודי המדינה בזמן השואה. יהודי תוניסיה סבלו באופן ישיר ועקיף מהשלטון הנאצי. נגד היהודים נחקקו חוקים גזעניים שונים, הם אולצו לענוד טלאי צהוב, אלפים נשלחו למחנות העבודה בכפייה וחלקם גם למחנות ההשמדה. סה"כ נספו כ-600 מיהודי המדינה.
לדברי רוג'ר, לא כל הסיפורים הסתיימו בסוף טוב כפי שנגמר סיפורם עם החיילים הנאצים. "יום אחד באו אלינו הבית שוטרים ערבים, צרפתים וגרמנים ולקחו את אבא שלי במשאית עם עוד יהודים. רק אחרי שאמא שלי ביקשה מהמעסיק של אבא להתערב הוא שוחרר. גם את דוד שלי לקחו הגרמנים. הסיעו אותו ברכב משא ובמהלך ההפצצות של האנגלים הרכב נפגע. נהרגו הרבה יהודים, ביניהם גם דוד שלי, שהשאיר חמש בנות יתומות".
בשנת 1951 עלו שני החברים לישראל. מאיר השתקע ללוד בה הוא עדיין מתגורר ואילו רוג'ר גר עם משפחתו ביפו ובהמשך עבר לחולון שם הקים את משפחתו שלו. השניים שהיו שכנים בתוניסיה וגדלו באותו בניין, מצויים בקשר עד היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו