"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ברכת המזון מקוצרת לנשים – נוסח לקריאה נוחה מהנייד
נוסח ברכת המזון לנשים הוא גרסה מקוצרת שנקבעה עקב מחלוקת הלכתית וריבוי עיסוקים • הנוסח שומר על עיקרי הברכה בפורמט תמציתי ונוח
הפרשת חלה. צילום: מאיה באומל בירגר

ברכת המזון מקוצרת לנשים – נוסח לקריאה נוחה מהנייד

נוסח ברכת המזון לנשים הוא גרסה מקוצרת שנקבעה עקב מחלוקת הלכתית וריבוי עיסוקים • הנוסח שומר על עיקרי הברכה בפורמט תמציתי ונוח

,עודכן
0השמעה
[object Object]

נוסח הברכה המקוצרת

למנהג הספרדים ברכה ראשונה מברכים בנוסח זה:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

למנהג האשכנזים ברכה ראשונה מברכים כרגיל:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר-לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא, כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַזָּן אֶת הַכֹּל.

וממשיכים כאן:
נוֹדֶה לְךָ, יי אֱ־לֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה, טוֹבָה וּרְחָבָה, וְנָתַתָּ לָּנוּ בְּרִית וְתוֹרָה וְלֶחֶם לִשְֹבֹּעַ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם יי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ (בר"ח: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. בחוה"מ: וְשַׂמְּחֵנוּ בְיוֹם חַג הַמַּצּוֹת/הַסֻּכּוֹת הַזֶּה) וְתַגְדִיל מְהֵרָה כְּבוֹד הַבַּיִת וּתְנַחֲמֵנוּ בְּכִפְלָיִם. בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְכֻלָּנוּ, הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד בְּחֶסֶד וּבְחֵן וּבְרַחֲמִים וִיזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

חלה,צילום: רוני שקדי

למה יש לנשים נוסח מקוצר של ברכת המזון?

  1. ספק בדין חיובן של נשים בברכת המזון– יש מחלוקת האם חיוב נשים בברכת המזון הוא מהתורה או מדרבנן. לפי חלק מהפוסקים, חיובן מהתורה כמו גברים, אך יש דעה לפיה מכיוון שהברכה כוללת אזכורים על ארץ ישראל ומלכות בית דוד, ונשים אינן מחויבות במצוות שתלויות בזמן או במלכות, ייתכן שחיובן הוא מדרבנן בלבד.

  2. צורך בפורמט נוח וקל יותר– לאורך הדורות, נשים רבות לא היו בקיאות בטקסטים ארוכים, ותקנות מקומיות שונות פישטו את הברכה עבורן.

  3. מנהגי קהילות שונות– ישנן קהילות שבהן נהגו לקצר את הברכה לנשים, בעוד שבאחרות נשים אומרות את הנוסח המלא.

  4. ריבוי עיסוקים– במקרים מסוימים נוצר נוסח מקוצר כדי להקל על נשים שנדרשו לטפל במשק הבית ובילדים, בעיקר בזמנים שבהם השכלה תורנית לנשים לא הייתה נפוצה.

מה כולל הנוסח המקוצר?

  • ויתור על חלקים מסוימים כמו תפילת הרחמן.
  • קיצור בחלק מהברכות, תוך שמירה על עיקרי ברכת המזון.
  • בחלק מהנוסחים המקוצרים, אזכור ירושלים וציון הברית והתורה מצומצמים יותר.
מתפללות במירון,צילום: דרור ארצי/ג'יני

חשוב לדעת

ברכת המזוןהיא אחת התפילות המרכזיות ביהדות. חיובה נלמד מהפסוק"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"(דברים ח', י'), והיא כוללת ארבע ברכות: ברכת הזן, ברכת הארץ, ברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב.

הנוסח המקוצר אינו מחליף את הנוסח המלא במקרים בהם יש חיוב לברך את ארבע הברכות בשלמותן. כאשר הדבר מתאפשר, תמיד עדיף לומר את ברכת המזון בשלמותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו