שישו ושמחו בשמחת תורה: האם אפשר לצוות על אדם לשמוח?

באחד מחדרי האוכל של בסיס לוחמים אי שם ברחבי הארץ תלתה קצינת החינוך שלט מחוייך "חג שמח - בפקודה" – במעגל השנה היהודי נעוצים תאריכים רבים שבהם הציווי לשמוח הינו בעל ערך משמעותי, אך האם ניתן לצוות על יצור אנושי להפעיל תהליך רגשי כמו שמחה?

יש כאלה שהשמחה היא חלק מעבודת השגרה שלהם. כזה הוא הפסנתרן אחיה אשר כהן-אלורו (35), מוזיקאי מצטיין הנחשב מהפסנתרנים העולים בעולם המוזיקה בארץ עם רקורד עשיר של עבודה עם זמרים ידועים כגון אברהם פריד, יהורם גאון, אריק סיני ועוד. בגיל 25 הוא כבר מכר את אחד מלחניו היחודיים למפיק הקולנוע העולמי מר שלטון ג'קסון "ספייק" לי.

לפני כשנתיים, מספר שעות לפני נישואיו, נקע הפסנתרן את רגלו באופן אשר חייב קיבוע של הרגל. לחופה הוא כבר הגיע כשהוא נשען על קביים רפואיות. לכאורה סיבה מספקת להעיב על שמחתו שחיכה וציפה לה כל חייו. אך למרות זאת השמחה הייתה מיוחדת ונדירה בעצמתה.

כאשר החתן היה לאורך כל החתונה מושבת לכיסא אך עם נפש המתפרצת משמחה אמיתית. את עוצמתה של השמחה הביא לידי ביטוי בניגון שמח במיוחד שהלחין המכונה 'שיר החתונה - שירת דבורה'. מדובר בניגון שמושמע בתקופה האחרונה בקרב מגזרים רבים.

בשמעי את 'שירת דבורה' המחודשת של אחיה, תהיתי מה הוא סוד האנרגיות והשמחה היוצאים מניגון שהינו כמעט ללא מילים. תשובתו של המוזיקאי הייתה פשוטה: "הניגון מבטא שמחה אמיתית ופשוטה שמתפרצת – זה חייב להיות מדבק".

בחז"ל ובתורה ישנם התייחסויות רבות לשמחה הרואות בה כמרכיב חיוני לחיים מוצלחים. כך למשל באם ישנה התדרדרות מוסרית בדור מסויים האשם המרכזי הוא היעדר השמחה וכמאמר הפסוק: "תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". וכפי שמביא הרמב"ם את הפורמולה המאוזנת לחיים בריאים נכונים ומאוזנים:
"ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות".

ישנם סוגי שמחה שונים. יש שמחה תלותית המשתנה בהתאם לסביבה החיצונית ומתודלקת באמצעות חומרים כאלה ואחרים. כגון: קצב טוב, תזמורת טובה, יין וחומרים שונים ומשונים. על אף שהשמחה כביכול מובטחת הרי שהיא רגעית ותלותית עד מאוד .
לעומתה ישנה שמחה טבעית ולא מלאכותית אשר נובעת מבשורה טובה, מתחושה פנימית חיובית וכדומה. שמחה זו היא כמובן אמיתית יותר, בריאה יותר ועמידה יותר לאורך זמן.

על פי חקר המוח, הרי שכלל תחושות השמחה באים לידי ביטוי בגוף האדם בהפרשה של מוליכים עצביים הגורמים עוררות והנאה. בין המוליכים האלה נמנים סרוטונין דופמין אנדורפינים ועוד. ואלה מאפשרים לראות באור חיובי יותר נקודות חשובות ומרכזיות המובילות את חיינו.

מובא בחסידות שכאשר האדם שמח - הוא רואה את הטוב שבזולת ואוהב אותו, וכאשר האדם עצוב - הזולת תמיד נראה לו שלילי והוא רואה את חסרונותיו ומזה בא חס ושלום לידי שנאה לאחר ומאידך מכניס את עצמו לתחושת דיכאון ועצבות.

בשמחת תורה עדים אנו להתפרצות של שמחה ואושר חריגים בעוצמתם ובפנימיותם. השמחה היא על סיום מחזור נוסף של התורה הנקראת מידי שבת בבתי הכנסת בכל רחבי העולם בסדר קבוע ומאוחד.

המיוחד בשמחת תורה הוא עצם העובדה כי הריקודים והשמחה נעשים עם ספרי תורה סגורים. אין איזו הנהגה ללמוד את כל התורה לעמקה בלילה זה, אלא פשוט לשמוח על עצם קיומה של התורה בחיינו המאחדת אותנו כעם. המראה המרנין של כלל קהילות ישראל שמחים בשמחת התורה על כל גוווני הקשת הדתית והפוליטית בארץ ובעולם נותנים ביטוי לנקודה עמוקה הקשורה המבטאת נקודות חיבור קולקטיביות בין כלל חלקי העם.

שמחה אמיתית ופשוטה היוצאת ובוקעת מתוך הנשמה ומסיימת באקורד צוהל במיוחד את חג הסוכות עליו כתבה התורה 'ושמחת בחגיך והיית אך שמח'. הזדמנות מצויינת לשמוח ולהאיר את הראייה החיובית שלנו כלפי הסביבה וכלפי זולתנו לאורך כל השנה כולה.