בית כנסת. צילום: מתוך דף הבית של דרכי נועם

גשר של צלילים: איך הפיוט היהודי מחבר בין כולנו

משירת הים ועד שירת הבקשות – הניגון היהודי לא רק משמר מסורת, אלא יוצר מרחב משותף בין דורות, זהויות ומגזרים, ומציע חיבור ואחדות דווקא בימים של שבר • טור אישי

בפרשת השבוע, פרשת בשלח, אנו פוגשים את אחד הרגעים המכוננים והנשגבים בתולדות עמנו: שירת הים. ברגע שבו המים נבקעו והחירות הפכה מחלום למציאות, בני ישראל לא הסתפקו בהודיה - הם בחרו לשיר. "אז ישיר משה ובני ישראל". מאותו רגע ועד היום, השירה הפכה לדנ"א של העם היהודי - השפה שבה אנו מתפללים, חולמים, בוכים ושמחים.

שבת שירה, המצוינת בשבת הקרובה, היא הזדמנות להתבונן בכוחה המרפא והמחבר של השירה והפיוט היהודי. שירה שאינה רק רצף של צלילים, אלא גשר חי בין עבר לעתיד ובין קהילות ומגזרים.

היופי הטמון בפיוט היהודי, ובמיוחד במסורת האנדלוסית, הוא היכולת שלו לדלג מעל חומות של זהות והגדרה. הפיוט אינו שואל את האדם "מי אתה?", אלא "על מה ליבך שר?". אנו עדים לכך סביב שולחנות שבת, בקונצרטים ובהופעות, כשדתיים וחילונים, צעירים וותיקים, מזרחים ואשכנזים יושבים זה לצד זה. הלחן העתיק והמילים שכתבו גדולי המשוררים, כמו רבי יהודה הלוי ורבי ישראל נג'ארה, יוצרים מרחב משותף שבו המחלוקות היומיומיות מתגמדות מול הנשמה היתרה של המוזיקה.

גילי לוין

אחת התופעות המרגשות בשנים האחרונות היא הרנסנס של עולם הפיוט בקרב הדור הצעיר. בעבר נתפס הפיוט כנחלת הדור הישן, זיכרון מתוק אך דוהה. המציאות הוכיחה אחרת. מוזיקאים צעירים, מעבדים עכשוויים וקהל צעיר וצמא מוצאים בפיוט עומק ומשמעות שאינם קיימים עבורם במקומות אחרים.

גולת הכותרת של החיבור הזה היא שירת הבקשות. אותם לילות שבת חורפיים, שבהם קמו לפנות בוקר כדי לשורר ולפייט, הפכו לתרבות חיה, משגשגת ומלאת נשמה. צעירים ששרים "ידיד נפש" או "יפה ותמה" מתחברים לשרשרת דורות ארוכה - ומביאים אליה רעננות ועיבודים חדשים, מבלי לנתק את השורש.

השירה היהודית הוכיחה לאורך הדורות שהיא מסוגלת לחולל שינוי חברתי. היא מעניקה כבוד למסורת של כל קהילה, ובו בזמן יוצרת פסיפס ישראלי עשיר. שימור והפצת הפיוט אינם רק עניין תרבותי - זו שליחות לאומית. דור הלומד מקאם ופיוט לומד גם הקשבה, סובלנות וחיבור לזהות שממנה כולנו יונקים.

בימים שבהם עם ישראל זקוק יותר מכל לריפוי ולאחדות, שבת שירה מזכירה לנו שהחיבור בינינו עובר דרך המוזיקה והשירה - זו שחיברה בינינו לאורך הדורות, שמוצאת הרמוניה גם בתוך המורכבות, ותהיה הגשר בינינו גם בעתיד.

מוטי מלכא הוא מייסד ומנהל אמנותי של מטרוז - המרכז למוזיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל, זוכה עיטור הנשיא לשנת 2025

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...