במחנה תבץ שבבקעה, הרחק מאור הזרקורים, צומח בימים אלו הפיקוד החרדי הראשון של חטיבת ״חשמונאים״. הם לא גדלו על מיתוסים של הפלמ״ח, אלא על האסטרטגיה של אברהם אבינו והמנהיגות של דוד המלך. מסע אל עומק ה-DNA של החטיבה שמחליפה את המור״ק הישראלי בהיסטוריה יהודית, ומכשירה מפקדים שמבינים את הניואנסים הדקים ביותר של הנפש החרדית.
כבר בשער הכניסה למחנה תבץ בבקעת הירדן, בסיס האם של חטיבת החשמונאים, האוזניים מתמלאות בקולות נפץ. אלו לא הדי המלחמה, אלא צלילי העתיד של החטיבה: מחזור המ"כים הראשון עובר בימים אלו את האימונים האחרונים שלו.
בצעד חריג, הקורס ההיסטורי הזה לא מתקיים בביסל״ח - אלא ״בבית״, בתוך החטיבה. ההחלטה הזו נולדה מתוך הבנה עמוקה שכדי לייצר מפקד חרדי מקצועי, חייבים לייצר מעטפת שתשמור על אורח החיים שלו בקנאות.
"לא ידעתי מה זה טירונות"
בין תרגיל לתרגיל אני פוגש את ג' (21), תושב בית שמש. עם חיוך קטן הוא מציין שהוא רווק, הגיוס אף פעם לא היה בתוכניות שלי, הוא מספר בכנות. "אני הצעיר מבין חמישה אחים, כולם בישיבות. אבל כשהתחילה המלחמה, הרגשתי שההתנדבות בארגונים האזרחיים לא מספיקה לי. רציתי למצות את עצמי".
ג' הגיע לכנס החשיפה של החטיבה ושמע הבטחה כפולה: להיות לוחם מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, מבלי לוותר על קוצו של יוד ברוחניות. ״זה היה מפחיד, לקפוץ למים ככה במחזור ראשון״, הוא מודה. "בהתחלה חטפתי כאפה. לא ידעתי מה זה טירונות, לא הבנתי את ראשי התיבות שהנחיתו עליי. בחיים לא דמיינתי שאני אפקד".
השינוי קרה כשהוא קיבל לראשונה את הפיקוד על חוליה קטנה. ״פתאום הבנתי שזה יותר מלהיות לוחם - זה להיות רלוונטי. להוביל אנשים, להפוך קבוצה של יחידים לכוח שאי אפשר לנצח אותו, זו הרגשה מטורפת. גיליתי שאפשר להגיע ממקום שבו לא ידעת כלום, ועם הדרך הנכונה להמריא לגבהים״.
טקטיקות מדוד המלך
בשיחה מעמיקה עם סגל הפיקוד של הקורס והסמ״פ, מתברר שהאתגר הגדול ביותר אינו רק ללמד את החיילים לתפוס מחסה, אלא ללמד אותם מהי דמות המפקד. בצה״ל "הרגיל", שיעורי המנהיגות נשענים על מורשת קרב ודמויות ישראלית כמו טרומפלדור, אביגדור קהלני, מאיר הר ציון, ומלחמות ישראל. בחשמונאים הבינו מהר מאוד שזה לא עובד.
"אתה שואל חייל חרדי מי זה טרומפלדור או רון ארד, ואין לו מושג", מסביר אחד ממפקדי הקורס בכנות. "אין להם את הרקע הזה, וזה לא מדבר אליהם. הבנו שאנחנו לא יכולים ללמד היסטוריה ישראלית של 70 שנה, אז הלכנו לדבר האמיתי "היסטוריה יהודית'".
תפיסת הפיקוד בחטיבה נבנית מתוך דמויות המקרא, אך בניתוח צבאי: אברהם אבינו לא רק כדמות רוחנית שאומרת ״הנני״ מתוך ענווה ושליחות, אלא כמצביא הראשון, שניהל את מלחמת ארבעת המלכים מתוך אסטרטגיה צבאית סדורה להצלת לוט; או דוד המלך, המודל האולטימטיבי של הלוחם היהודי, השילוב של עדינות נפש ורוח, לצד היכולת לצאת למלחמה ולהוביל כוחות בקרב.
השינוי התודעתי הזה בא לידי ביטוי בשטח. את שבוע הסד"ח (סדרת חינוך) לא עשו במוזיאונים רגילים, אלא באתרים תנ"כיים. הלוחמים עלו להר עיבל למזבח יהושע וסיימו בעיר דוד. לחבר את החייל למשימה שלו דרך מה שהוא ינק בבית אבא, מסביר הסמ״פ. ״אנחנו לא צריכים לחנך אותו לציונות חדשה, אלא לחבר אותו לשורשים היהודיים העמוקים שכבר קיימים בו.״
לשיעורים הללו מצטרף גם ההיסטוריון ואיש הצבא ד"ר גרשון בר-כוכבא, שמחבר את הטקטיקה הצבאית המודרנית לסיפורי התנ"ך ולמלחמות היהודים, ויוצר גשר בין בית המדרש לשדה הקרב.
ה-DNA החרדי
הצורך במפקדים שצמחו מתוך החטיבה הוא קריטי. מפקדי הקורס הנוכחיים (שחלקם הגיעו מחטיבות חי״ר אחרות) מודים ביושר שעם כל הרצון הטוב, יש ניואנסים שרק חרדי יבין.
״אני יכול לעשות שבוע הכנה, אבל אני לא באמת אבין עד הסוף את התחושות של חייל חרדי״. מודה אחד המפקדים. חייל שמגיע מרקע דומה, שמכיר את השפה החרדית, את הקשיים מבית ואת עולם המושגים, הוא מפקד טוב פי כמה. הוא יודע ללכת בין הטיפות, הוא מבין בדיוק איפה קשה לחייל ואיך לגשת אליו.
עבור ג' וחבריו שיפקדו על הדור הבא, המעבר לפיקוד הוא טבעי. "עד עכשיו המפקדים היו יראי שמיים מבחוץ, עכשיו, המפקדים יהיו בשר מבשרנו. כשאשב ללמוד עם החיילים שלי, זה יהיה שטייגען אמיתי כמו בישיבה. התחושה היא של אח גדול שמבין אותך בלי מילים".
חלופה למנות קרב
הבועה החרדית בחשמונאים לא נשמרת רק בבית המדרש, אלא יורדת לרזולוציות הלוגיסטיות הכי קטנות, באחריותו של הקל״ג (קצין הלוגיסטיקה) המטרה ברורה: אפס חיכוך עם העולם שבחוץ, ומקסימום התאמה לאורח החיים החרדי. אנחנו דואגים ללוחם מהרגע שהוא מתגייס ועד השחרור, מסביר הקל”ג, זה מתחיל בפרטים הקטנים כמו מכולות ציוד שמותאמות לצרכים, ומגיע עד לבניית בתי כנסת ייעודיים לכל פלוגה ופלוגה, כדי שלכל חייל יהיה את המקום שלו.
ההקפדה על ההפרדה היא הרמטית. זה לא מסתכם רק באוכל בכשרות מהודרת (כולל שחיטת חב"ד למי שדורש, ופתרונות יצירתיים למנות קרב בשטח), אלא מגיע גם ללוגיסטיקה של הנסיעות. "אנחנו מוודאים מראש מול חברות האוטובוסים שלא יהיו נהגות. אם מגיעה נהגת, אנחנו לא מוציאים את הנסיעה או מחליפים מיד. מבחינתנו, עדיף תקלת הובלה מאשר תקלה רוחנית. אין מצב שחייל חרדי יישב באוטובוס שלא תואם את גדרי הצניעות שלו. זה הסטנדרט, ואין פשרות".
"העיקרון המנחה אותנו הוא שהחייל מקבל את המעטפת המלאה בתוך הבית, אצלנו בבסיס האם תבץ", מסביר אלחנן וסרמן, רמ"ד גיוס בחטיבה. "אנחנו בונים מסלול שבו הלוחם מתפתח מבלי להזדקק להשלמות בחוץ. זה מתחיל בהכשרות היסוד וממשיך לקורסים מקצועיים כמו קורס חובשים, הכשרת מרגמות וקורס מ"כים כשהכל מתבצע כאן".
"גם האופק הפיקודי ברור מאוד עם יציאה לקורס קצינים, ובקרוב מאוד אנו עולים שלב נוסף עם פתיחתה של סיירת חשמונאים, שתהווה את חוד החנית של החטיבה. החייל יודע שהוא נכנס למערכת שיודעת לתת לו את כל הכלים, מא’ ועד ת’, באותו המקום שבו הוא מרגיש שייך".
בניגוד לכל מקום אחר בצבא, בחשמונאים סדר היום מתהפך והלו״ז הצבאי נבנה סביב הלימוד, ולא להפך. עוצרים הכל, באמצע יום אימונים צפוף של קורס מ״כים, ויושבים ללמוד שעה ביום לפחות, מדגיש הסמ״פ. "אנחנו לא דוחפים את זה לשעות המתות כשנוח לשמור, אלא להפך - בשעות הכי איכותיות. המחשבה היא שהלימוד הוא המרכז. כשהמפקד מוביל את הלימוד, הפיקוד שלו הופך אוטומטית לפיקוד יהודי יותר, ערכי יותר ומוסרי יותר".
בחטיבת החשמונאים לא רק מכשירים חיילים, אלא בונים מודל חדש של צבא יהודי. מודל שבו ספר התנ״ך הוא ספר תו"ל והמפקד הוא דמות שמשלבת ספרא וסייפא לא כסיסמה, אלא כדרך חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו