87 שנים חלפו מאז אותו לילה שבו גרמניה בערה. בתי כנסת הועלו באש, חלונות נופצו, יהודים הוכו ברחובות והעולם שתק. היום, שלושה ילדים מאותו לילה, שכבר הפכו לסמלי הישרדות, מביטים סביב ואומרים בכאב: "באווירה של היום ליל הבדולח יכול לקרות שוב".
וולטר בינגהם בן מאה ואחת, ג'ורג' שפי בן תשעים וארבע ופול אלכסנדר בן תשעים, היו ילדים כשהכול קרה. "ראיתי את בית הכנסת שלי עולה בלהבות", מספר וולטר, שראה את האנטישמיות הולכת וגוברת עם עליית היטלר לשלטון, עד שהגיעה לשיאה בליל הבדולח.
ג'ורג' זוכר כיצד קם בבוקר ובדרכו לבית הספר ראה זכוכיות מנופצות של חנויות בבעלות יהודית, וכשהגיע לבית הספר שבו למד גילה שגם הוא וגם בית הכנסת שהיה צמוד אליו נשרפו עד היסוד. פול היה אז תינוק. אביו נעצר באותו לילה ונשלח למחנה בוכנוולד.
כתוצאה מהפוגרום חייהם של השלושה השתנו לעד. כדי להציל את חייהם, הוריהם שלחו אותם לבד, במסגרת משלוח הילדים לבריטניה, שבועות ספורים לפני פרוץ המלחמה. עבור ג'ורג' זו הייתה הפעם האחרונה שבה ראה את אמו לפני שנרצחה באושוויץ. וולטר לא ראה יותר את אביו, שמת מאוחר יותר בגטו ורשה. פול היה היחיד שזכה להתאחד עם שני הוריו, שהצליחו גם הם לעזוב את גרמניה לפני תחילת המלחמה. כיום שלושתם גרים בישראל.
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם דוח חדש ובו נתונים קשים על ממדי האנטישמיות מאז השבעה באוקטובר. מהדוח עולה כי במהלך השנתיים האחרונות שבעה יהודים נרצחו על רקע אנטישמי בארצות הברית ובאירופה. רק לאחרונה נרצחו שני יהודים במתקפה על בית הכנסת במנצ'סטר.
עוד עולה מהדוח כי אירעו תשעים ותשעה מקרים של תקיפה או השחתה בבתי כנסת בשנתיים האחרונות, תשעים ושמונה מקרים בבתי עסק בבעלות יהודית, ארבעה עשר אירועי חילול מצבות בבתי עלמין, ומאה שמונים ושניים אירועים אנטישמיים במוסדות יהודיים כמו בתי ספר ומרכזי קהילה.
שלושתם מביעים דאגה עמוקה ממצב האנטישמיות בעולם כיום, ומדברים על הדמיון המצמרר לגרמניה של שנות השלושים. "יהודים נאלצים להסיר סממנים יהודיים מחשש לביטחונם, בתי כנסת מותקפים, מוסדות יהודיים מותקפים. האנטישמיות מתפשטת כמו מגפה", אומר וולטר, שסבור שהגרוע מכל עוד לפנינו.
שלושתם תמימי דעים שהאנטישמיות לעולם לא תיעלם, אך הם מתנחמים וגאים בכך שמדינת ישראל לא תאפשר לעולם שואה נוספת. "ישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים", הם אומרים.
לציון יום השנה לפוגרום פרסמו השלושה הצהרה משותפת עם ארגון מצעד החיים, ובה כתבו: "אנחנו, שורדי השואה, חווינו בילדותנו את פוגרום ליל הבדולח בגרמניה. ראינו במו עינינו כיצד שנאה הופכת לאש, כיצד אדישות הופכת לשותפות, וכיצד העולם שתק כשהיהודים מותקפים. היום, שמונים ושבע שנים אחרי, אנו מביטים סביבנו ואומרים בכאב עמוק: העולם לא למד דבר.
שוב יהודים נרצחים בשל יהדותם. שוב בתי כנסת מותקפים. שוב אוניברסיטאות שותקות מול הסתה. ושנאת ישראל והעם היהודי מתפשטת כמו מגפה, ברחובות וברשתות החברתיות. העולם כיום איננו מקום בטוח יותר ליהודים מכפי שהיה אז. באווירה של היום ליל הבדולח יכול להתרחש שוב.
אנחנו קוראים לממשלות לפעול באמת למיגור האנטישמיות ולחזק את החינוך לזיכרון השואה.
למדו את ההיסטוריה. למדו את ילדיכם מה קורה כשהעולם שותק.
האנטישמיות אינה נעלמת מעצמה. היא גדלה כשהיא פוגשת שתיקה. היא פורחת במקום שבו שוררת בורות. היא נעצרת רק כאשר אנשים אמיצים, יהודים ושאינם יהודים, עומדים מולה ואומרים: עד כאן. שלא כמו הזכוכיות שנשברו בליל הבדולח, הרוח היהודית לא נשברה ולעולם לא תישבר.
הרוח שלנו חזקה מן האש, עיקשת מן השנאה, ומאירה גם בתקופות האפלות ביותר. עם ישראל חי".
לפני שנתיים יצאו השלושה, ביוזמת ארגון מצעד החיים, לשחזר את מסע הבריחה שלהם מגרמניה הנאצית. המסע התקיים יממה אחת בלבד אחרי השבעה באוקטובר. מגרמניה הם ראו את המראות הקשים מהקיבוצים שעלו באש בפוגרום הנורא שהתרחש במדינת ישראל, ולא האמינו למראה עיניהם. לאחר מכן השתתפו במצעד החיים בפולין, יחד עם דור ההמשך שלהם, הילדים והנכדים.
"תוכניות חינוכיות כמו מצעד החיים חיוניות למאבק באנטישמיות ובבורות הגדולה," אומר ג'ורג'. "לצעוד לצד אלפי בני נוער יהודים ולא יהודים באושוויץ בירקנאו ולשמוע אותם מתחייבים שזה לא יקרה שוב לעולם, מילא אותנו אופטימיות בתקופה מאוד קשה. חינוך הוא התרופה לאנטישמיות."
ג'ורג' שפי זכה לפני כמה חודשים לאות הוקרה מנשיא גרמניה על פעילותו החינוכית מול ילדים גרמנים. "עד היום פגשתי שנים עשר אלף ילדים בגרמניה, סיפרתי להם מה קרה לי, למשפחתי ולעם היהודי. אמרתי להם שהם לא אשמים – אבל האחריות שזה לא יקרה לעולם מוטלת עליהם. אני יודע שיש לזה משמעות לפי התגובות שאני מקבל מהילדים."
מנכ"לית מצעד החיים בישראל, רויטל יכין קרקובסקי, מוסיפה: "השורדים האלה חוו על בשרם את המחיר הקשה של אנטישמיות שנותרה ללא מענה. המראות של האנטישמיות הקשה בשנתיים האחרונות, מהשבעה באוקטובר ועד למתקפה הקטלנית בחודש שעבר על בית הכנסת במנצ'סטר, מחזירים אותם לימים הקשים של ילדותם בגרמניה הנאצית. על רקע האנטישמיות הגואה אנו נמשיך במאמצינו לחנך כמה שיותר צעירים, יהודים ולא יהודים, על מה שקרה בשואה, ונצעד יחד נגדה."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו