זמן להפגין אהבה: בתחילת חודש אב אנחנו עוסקים בחורבן, ובסופו - בבנייה

מיד עם תום ימי האבל על חורבן הבית ולאחר צום תשעה באב, אנו מוצאים את עצמנו ביום מיוחד - ט"ו באב, שמסמל אהבה וזוגיות ביהדות.

בתלמוד הבבלי בסוף מסכת תענית מובא כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". חמישה אירועים חשובים קרו בתאריך הזה, אך הפיכתו לסל האהבה והזוגיות, נובעת מכך שבימים אלו של שיא הקיץ, היו בנות ישראל יוצאות לכרמים בכדי לחפש את זיווגן. וכמו בכל חברה מאז ימי בראשית, ההיררכיה היתה לכאורה ברורה. העשירים התחתנו עם העשירים וכן הלאה.

על פי המובא בתלמוד במסכת תענית, הנשים היו אומרות לגברים שלא יסתכלו רק על היופי החיצוני, או על הייחוס המשפחתי ועל המעמד הכלכלי, כי אם אל המידות הטובות ויראת השמים שלהן. כפי שכתוב שלמה המלך בפיוט המפורסם של ליל שבת: "אישה יראת השם היא תתהלל".

ההקבלה לחלק הראשון של חודש אב, לימי האבל ולצום תשעה באב שמסמל את החורבן הנורא ברורה. בתחילת החודש אנו עסוקים בחורבן הבית, ואילו כאן, בט"ו באב, אנחנו מדברים על בניית בית בזיווג ובנישואין כדת משה וישראל.

בית המקדש היה ביתו של אלוקים, בו שרתה השכינה ונעשתה מלאכת הקודש של הכהנים בהקרבת קורבנות, בתפילות ובשירת וזמרת הלווים במקדש. כשזוג ניגש לבנות בית, עליו לקחת זאת בכובד ראש ולהבין שמדובר במשימה קדושה לא פחות מבניין בית המקדש. בניית בית בישראל היא משימה קדושה הדורשת תשומת לב מיוחדת.

חכמי ישראל מציינים שבברית הנישואין באים איש ואישה. במילה איש יש לנו את האות יו"ד, שאם נשמיט אותה נקבל את המילה אש, ובמילה אישה יש לנו בסוף המילה את האות ה"א, שאם נשמיט אותה יחד עם האות יו"ד, נקבל גם את המילה אש. האותיות יו"ד וה"א הן אותיות המסמלות את שמו של אלוקים - י-ה. זאת אומרת, שאם אין בין האיש והאישה את ברכת הא-ל, הרי שיש לנו כאן עסק עם שניים שהם אש.

היום ברור יותר מתמיד שקשר זוגי לא נשען רק על יופי חיצוני, שכן הוא נעלם עם השנים. לצערנו אי אפשר לעצור את מחוגי הזמן, וכמובן שאי אפשר להשעין את האהבה על ממון ונכסים, שכן העולם הוא גלגל המסתובב - וחלילה מהנקודה העליונה ביותר, אפשר ליפול לתהום העמוקה ביותר.

אז מהי אהבת אמת? בפרקי אבות כתוב שאהבת אמת היא אהבה שלא תלויה בדבר. אך בכל זאת, כבני אדם אנחנו צריכים דבר מה בשביל להיאחז בו או ללכת אחריו בכדי שתהיה לנו משיכת הלב.

אם נתבונן בשידוכים הראשונים בהיסטוריה של עמנו, נראה כיצד אברהם אבינו אבי האומה, שולח את עבדו אליעזר בכדי למצוא כלה לבנו יצחק. אברהם שהיה בעל מעמד ונכסים רבים, לא התעניין בייחוס של הנערה (הוא כן רצה כמובן נערה עבריה כשרה), כי אם במידותיה.

עבדו אליעזר מספר גלויות ללבן הארמי, מה הביא אותו להתפעל דווקא מבתו רבקה: "וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הוכחתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי". טוב הלב ומידת החסד של רבקה צדו את חושיו של אליעזר עבד אברהם, וכך נולד השידוך הראשון בהיסטוריה היהודית.

אפשר לספר ולגלגל הרבה בדיחות על מעמד האישה, אבל כולנו יודעים בלב פנימה, שלולא הנשים ומסירותן למען אחזקת הבית והקן המשפחתי, כולנו חסרי אונים. כמובן שכל זה צריך להיות הדדי ובצורה מכובדת ומכבדת שלא מקטינה אף אחד מהצדדים, אך הכלל ברור: כשיש שלום בין האיש והאישה, הרי שהבית שנבנה מושתת על יסודות איתנים שיכולים לעמוד בכל רוח ואתגר שנקרה בדרכם.