עבור מרבית הציבור, שחי מזה זמן במציאות בה נשים הן ראשות ממשלה, מנהלות חברות ענק ושופטות, ישנו קושי להבין את משמעותה ההיסטורית של ההחלטה אשר יצאה השבוע תחת ידו של בית המשפט העליון, לפיה על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינות הסמכה לרבנות.
אולם עבור אותן נשות הלכה, שכבר לפני שנים רבות נכנסנו בשערי בית המדרש ומזה למעלה מעשור יש בניהן מי שבקיאות בהלכה ואף הוכרו כמורות הלכה, מדובר במעמד היסטורי שבבסיסו הכרה חשובה בידע ובהשתלבות של נשים במרחב התורני וההלכתי.
הפסיקה מאשרת את מה שהיה נכון במשך שנים רבות - העובדה הפשוטה שהגישה לתורה אינה שמורה לחלק מבני העם היהודי וכי לנשות ההלכה יש את הזכות לקבל הכרה בהישגיהן בלימוד. קולות הנגד אשר נשמעו כנגד ההחלטה, תוך טענה כי מדובר בכפייה פרוגרסיבית וכי על הרבנות שלא לקיימה, הם המשכו הישיר של אותה התנהלות אשר במשך שנים רבות עוצמת את עיניה למציאות שהשתנתה.
ואז, מן השטח צמחה ונבנתה ההכרה, תחילה במוסדות לימוד אשר בנו עבורן בית של לימוד והכשירו אותן להורות הלכה. בהמשך, הצטרף הציבור, כאשר אנשים החלו לפנות אליהן בשאלות הלכתיות, לצד קהילות אשר החלו לשלבן בתפקידי מנהיגות רוחנית והלכתית. אולם, על מנת ששינוי דוגמת זה יוכל להתקיים לאורך זמן, להתפתח ולהפוך חלק בלתי נפרד מהמרקם הציבורי והדתי, דרושה גם ההכרה הממסדית בו.
להכרה זו אין רק משמעות חברתית, אלא גם כלכלית ותעסוקתית. בעוד גברים הניגשים למבחני ההסמכה לרבנות המנוהלים על ידי המדינה בישראל, זוכים לא רק לתואר "רב", אלא גם לתואר אקדמי ראשון (B.A.), זכאים למשרות מוכרות על ידי המדינה, ומקבלים שכר גבוה יותר, לא כך היה הדבר עד כה עבור נשים.
היות ונשות הלכה לא יכלו לגשת למבחני הרבנות, הן לא זכו להכרה אקדמית או הסמכה על שנות הלימוד והידע שלהן, לא היו זכאיות למשרות ממשלתיות (כנשות דת בבתי חולים, בצבא או בכלא), ולא קיבלו שכר זהה לזה של גברים. זאת למרות שהשיגו את אותה רמת בקיאות ועברו אותו סוג של מבחנים, רק דרך גופים ומוסדות פרטיים, שכן כאמור המדינה לא אפשרה זאת עבורן.
עוד טרם הפסיקה השבוע, בזכות העתירה פרסם היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2020 החלטה לפיה נשים מוסמכות (וגם גברים שאינם מעוניינים להיות רבנים) יוכלו להיבחן במבחנים שווי ערך לאלה הניתנים למועמדים לרבנות. היועמ"ש התקשה למצוא משרד ממשלתי שיסכים לקחת אחריות על קיום המבחנים, עד שח"כ מתן כהנא מונה לשר לשירות דת והוציא לפועל את המהלך, במסגרתו בחודש דצמבר 2022 שבע עשרה נשים, בוגרות "כולל דעה" של רשת אור תורה סטון ו"מתן השרון" עשו היסטוריה ונבחנו לראשונה במבחנים הלכה רשמיים מטעם המדינה ו-15 מהן אף קיבלו תעודה מטעם המדינה על כך.
מהלך זה, קידם צעד נוסף את הדרך ליצירת מציאות בה נשות הלכה יזכו למעמד שווה לגברים מבחינת הכרה אקדמית, אפשרויות תעסוקה ושכר. אולם, עם החלפת הממשלה וכניסתו של ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס לתפקיד השר לשירותי דת, נסתם הגולל על מבחנים אלה ושוב נותרו נשות ההלכה ללא אפשרות להכרה רשמית מטעם המדינה.
בהיעדר פתרון ממסדי מטעם המדינה, פסיקתו של בית המשפט העליון מכריזה באופן חד וברור שהאפליה הקיימת בין גברים לנשים מייצרת פערים שלא ניתן עוד לסבול אותם ומבקשת לשנות זאת.
התלמידות שלנו בכולל דעה, כמו גם נשות הלכה בתוכניות רבות אחרות המתקיימות כיום, ראויות להכרה כמנהיגות תורניות, תלמידות חכמים ומורות הוראה, וללא ספק זכאיות להיבחן וליהנות מהתועלות השוות שמבחנים אלו מעניקים.
חובה להעניק להן גישה להזדמנויות תעסוקה הולמות מבחינה הלכתית ולתגמול שווה לזה של גברים בעלי הכשרה זהה. החלטת בית המשפט עליון פותחת שוב את הדלת להשגת שוויון אמיתי.
הרב ד"ר כתריאל ברנדר הוא נשיא וראש מוסדות "אור תורה סטון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו