שלושת שבועות האבל המסורתיים של עם ישראל על ירושלים מסתיימים, כידוע, בחורבן העיר ובשריפת בית המקדש, תוך דיכוי רומאי ברוטלי. האירוע ההיסטורי הקשה הזה עבור עם ישראל מתועד על ידי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו - יוספוס פלביוס.
על פי עדותו של היסטוריון יהודי זה, אחת הסיבות המרכזיות לנפילת ירושלים וגם למרד עצמו היתה מאבקים קשים בין פלגים אידיאולוגיים שונים - בין סיעות מורדים שונות שהרגו זו את זו, שרפו את אסמי התבואה בעיר והביאו לנפילתה בקלות לידי וספסיאנוס ובנו טיטוס. התיאור הזה התקבל כסיפור המרכזי והידוע על המרד הגדול ברומאים בשנת 70 לספירה.
אלא שעולה השאלה האם באמת מדובר בתיאור אמיתי של האירועים? אחת הטענות היא שמדובר בסיפור היסטורי בעל מטרות אישיות של הכותב. יוסף בן מתתיהו ערק אל המחנה הרומאי, ומשום כך היה לו חשוב לצייר את המורדים באופן שלילי שיהווה הסבר טוב למעשהו, תוך חנופה גם לאלה שהצילו אותו.
תיאוריו של יוספוס פלביוס מוגזמים ומוטים בכוונה?
כדי לענות על השאלות הללו שוחחנו עם ד"ר חנן בירנבוים, חוקר שעוסק בהיסטוריה של ירושלים בתקופת בית שני. ד"ר בירנבוים ציין כבר בראשית השיחה איתנו כי יש לקחת את דברי יוסף בן מתתיהו בזהירות רבה.
"כשמדברים על התיאור של יוספוס, צריך לדעת שמדובר בתיאור מוטה. הייתה לו אג'נדה ברורה וכפולה. הוא רצה להראות את רומא כאימפריה שוחרת שלום וכן רצה גם להראות את עם ישראל כשוחר שלום.
"לכן הוא מעצים את כוחם של הקנאים בתוך ירושלים - וזאת במטרה להשחיר אותם ולהסיט את האש מהרומאים שהחריבו את העיר וכן מהעם היהודי, שלפיו למעט מיעוט קטן, התנגד למרד והיה שוחר שלום".
בעקבות האמירה הזו, שאלנו מה באמת התחולל בעיר בזמן המרד ומה היו היחסים בין הקבוצות השונות במהלך הלחימה. "קשה לדעת מה בדיוק היה, אבל ככל הנראה התיאור של יוסף מוגזם מאוד ויתכן מאוד להעריך שהיה שיתוף פעולה משמעותי יותר בין הפלגים", אומר ד"ר בירנבוים, "צריך לזכור שהיו הבדלים בין הקבוצות השונות - הבדלים שאולי הקשו - אבל קשה לראות את הכוחות השונים פועלים ממש זה נגד זה במצב הזה".
ירושלים הייתה נכבשת בכל מקרה גם ללא המאבקים בעיר
מיתוס נוסף ששולל החוקר הוא הטענה שאילו כל הפלגים בירושלים היו מאוחדים הם היו יכולים לשמור על עצמאות העיר. בהקשר לכך הוא מסביר כי "רומא מעולם לא ויתרה ולא הייתה נסוגה לאחור בשום מקרה. כלומר, גם אם לא הייתה שריפת אסמים והיה המון אוכל בעיר, המצור היה נמשך עד שהעיר הייתה מוכרעת.
"חשוב לציין כי קשה לדעת כמה זמן זה היה לוקח - זה כנראה היה לוקח כמה חודשים ואולי שנה, כי העיר הייתה מאורגנת למצור ארוך - אבל התוצאה הייתה אותה תוצאה בכל מקרה. העיר הייתה נופלת ונחרבת לחלוטין".
הטענות שטיטוס לא רצה לשרוף את בית המקדש הן הטיה
מיתוס נוסף שככל הנראה הוא בעייתי מאוד ונסתר ממקורות אחרים הוא סיפורו של יוסף בן מתתיהו כי טיטוס לא רצה בשריפת בית המקדש והשריפה קרתה בניגוד לדעתו.
"התיאור של יוסף נסתר מכמה מקומות שונים", מסביר ד"ר בירנבוים, "ראשית, ההיסטוריון הרומאי הגדול טקיטוס כתב גם על המרד והתיאור שלו אחר לחלוטין. כתביו בנושא לא נשמרו בעצמם, אבל יש לנו ציטוטים שלו שנשמרו אצל היסטוריונים אחרים.
"בכל מקרה, טקיטוס שולל את דברי יוספוס ומתאר שבישיבת המטה של הקצינים הרומאיים טיטוס תמך בשריפת המקדש ורצה בה. למעשה, כשקוראים את ספרו של יוסף בן מתתיהו רואים שבתיאוריו את שריפת בית המקדש ואת מה שהוביל אליה יש סתירות רבות.
"כלומר, ככל הנראה טיטוס פקד לשרוף את בית המקדש, אלא שיוסף בן מתתיהו מגיע עם אג'נדה לתאר באור חיובי יותר את מיטיביו, ולכן הוא מסתיר את העובדה הלא נוחה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו