באמצע המאה ה-13, במרחק אלפי קילומטרים מירושלים, נולד בעיר המדאן שבפרס ילד יהודי בשם רשיד א-דין. אף אחד לא שיער אז שהוא יהפוך לאחד האנשים החזקים והמשפיעים בעולם האיסלאמי - וגם לא שגורלו יסתיים בבגידה, הוצאה להורג וקללה נצחית על שמו.
המסלול של רשיד א-דין היה בלתי סביר כמעט. יהודי - בתקופה שבה יהודים חיו תחת מגבלות חמורות - שהפך לרופא החצר של השליט המונגולי אבקא חאן, ובסופו של דבר לווזיר (מעין ראש ממשלה) של האימפריה המונגולית-אילח'אנית ששלטה באיראן, מדינות שכנות ובחלקים נרחבים מהמזרח התיכון.
מיהודי למוסלמי, מרופא למנהיג
בשלב מסוים בחייו, ככל הנראה מסיבות פוליטיות, רשיד א-דין המיר את דתו לאיסלאם. זה לא היה אירוע יוצא דופן. בנסיבות של אותה תקופה, זו הייתה הדרך כמעט היחידה עבור יהודי להגיע לעמדות כוח. אבל בניגוד למומרים אחרים, רשיד א-דין מעולם לא שכח את שורשיו. כתביו מלאים בידיעות מפורטות על ההיסטוריה היהודית ועל התנ"ך, ולעיתים נדמה שהוא כתב אותם גם כדי להזכיר לעצמו מי הוא היה.
היכולות שלו ניכרו במהירות. הוא לא היה רק רופא - אלא מדינאי מחונן, רפורמטור אדיר ומנהל שאין שני לו. תחת שלטונו, האימפריה המונגולית במזרח התיכון ידעה תקופה של שגשוג יחסי: בעזרת ההון הרב שלו הוא בנה רבעים חדשים בערים תבריז וסולטאנייה, והיה האחראי לבנייתם של מדרסות, מבני דת צופיים ותחנות דרך לשיירות סוחרים.
Mongol warriors and the Siege of Baghdad in 1258 by the forces of Hulagu Khan, from Jami' al-tawarikh (Compendium of Chronicles), 1st quarter of 14th c., written in Tabriz by Rashīd al-Dīn Hamadānī (1247-1318), a persian statesman, historian and physician in Ilkhanate-ruled Iran. pic.twitter.com/Z8XLGNr9jF
— Celestial Sentinel (@Aetas_Memoria) October 3, 2021
ההיסטוריון הגדול של ימי הביניים
רשיד א-דין היה לא רק פוליטיקאי - אלא גם חוקר היסטוריה פורץ דרך. יצירת המופת שלו, "ג'אמע אל-תוואריח" - "קובץ הכרוניקות" - היא אחת מיצירות ההיסטוריה הגדולות והמקיפות ביותר שנכתבו בימי הביניים, והיקף הנושאים הנרחב שלה הביא לכינויה "ההיסטוריה העולמית הראשונה". לא פחות.
הוא ניסה לראשונה לכתוב היסטוריה אוניברסלית - לא רק של האימפריה המונגולית, אלא של כל העמים: סינים, הודים, נוצרים, מוסלמים, ואף יהודים.
הוא ככל הנראה ראיין סוחרים, דיפלומטים, חכמים ונזירים שהגיעו לכל פינה בעולם הישן, ואסף מהם מידע על ההיסטוריה של עמים שונים. אם תרצו - פרויקט ויקיפדיה של ימי הביניים, עם רשיד א-דין כעורך הראשי.
"Battle of Kauravas and Pandavas"
— ~ (@Indrauta_) July 31, 2022
Jami' al-Tawarikh of Rashid al-Din Hamadani, Ilkhanate Iran. pic.twitter.com/lBsh5UuXao
הסוף המר
אבל בממלכות המונגוליות, כמו בהרבה מקומות אחרים, הקרבה לשלטון היא חרב פיפיות. אחרי מותו של מחמוד ע'אזאן, איבד רשיד א-דין את התמיכה הפוליטית שלו. יריביו האשימו אותו - עלילת שווא - בהרעלת השליט החדש.
ב-1318, בהיותו בן יותר משבעים, הוצא להורג. בניו הוצאו להורג יחד איתו ושמו הוכתם. הגינוי כלפיו בגין מוצאו היהודי המשיך גם לאחר מותו. כמאה שנה לאחר הוצאתו להורג, המושל המוסלמי של תבריז החליט להוציא את שרידי גופתו של רשיד א-דין מהמאוזוליאום שנבנה עבורו בחייו, והורה להעביר את שרידי גופתו לקבורה בבית קברות יהודי.
המורשת שלא הצליחו למחוק
אבל ההיסטוריה רחומה יותר מהפוליטיקה. מאות שנים אחרי מותו, כתבי רשיד א-דין הפכו לנכס עולמי. חוקרים מוסלמים, יהודים, נוצרים וסינים ממשיכים ללמוד ממנו עד היום. הוא אחד המקורות החשובים ביותר להבנת ההיסטוריה של המונגולים, הפרסים ושל העולם בימי הביניים.
הסיפור של רשיד א-דין הוא סיפור של אדם שחצה גבולות - בין דתות, בין תרבויות, בין עמים - והעז לטעון, במילים ובמעשה, שיש משמעות לאמת, לידע ולהיסטוריה, גם בעולם שבו הכוח מדבר חזק יותר. אולי זו הסיבה שהיום, שבע מאות שנה אחרי מותו, שמו של רשיד א-דין בוהק יותר מזה של רוב השליטים של זמנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו