כוח ואמונה יד ביד: החטא של קורח - שיכול להרוס הכל

"עשיר כקורח" - כך התבטאו חכמינו ביחס לדמותו של קורח, בן דודו של משה רבנו. עושר ייחוס והצלחה בכל המישורים היו מנת חלקו. זכה להיוולד כבן לשבט לוי, מהמקורבים ביותר לקודש ואף ניחן בחכמה רבה. תכונה שבזכותה הצליח לסחוף רבים אחריו מראשי העם. עתיד מזהיר היה מובטח לו ולצאצאיו כפי שמתואר במדרש.

אם כן, כיצד התדרדר למצב כה שפל, כמרידה בדבר ה'? קורח ערער על מינויי התפקידים בשבט לוי. מינויים שניתנו הישר משמיים. לא התאים לו שמשה רבנו ואהרון אחיו ישמשו בכהונה ובמלוכה, אלא דרש הוא את הכתר.

התשובה היא אחת בלבד. קורח שכח שאת כל הברכה והשפע בהם הוא חי - הוא קיבל משמיים. הוא אף לא השכיל להבין שהברכה ניתנה לו למען יעזר בה להיטיב עם העולם.

להיפך - קורח היה עסוק דווקא בלקיחה אגוצנטרית ומחשבת גאווה של "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". כלומר כל הברכה שיש לי היא בזכות עצמי. בזכות כשרונותיי ומאמציי. חז"ל ציינו זאת במילים "עינו הטעתו" - חטא העין, התבוננת במבט לא נכון על המציאות, מבט שחסר את ההתבוננות לשמיים המגלה את נוכחות ה' בעולם.

פרשת השבוע מדברת אלינו. טעותו של קורח עלולה לפגוע גם בנו, החיים במציאות המודרנית. בתקופה האחרונה חווינו התגלות אלוקית עצומה. יד ה' שלא ראינו כדוגמתה בכל מלחמות ישראל מאז קום המדינה. צבאות שלמים הנופלים ומושמדים על ידינו בניסי ניסים, וכמעט ללא שום פגיעה בעמנו, בניגוד לכל התחזיות שהיו במהלך השנים - בלבנון, בסוריה, בתימן, ובעזה. והעולה על כולם היא כמובן המערכה בראש הנחש - איראן, המעצמה הגדולה ומטילת האימים על המזרח התיכון ועל העולם כולו כבר עשרות בשנים.

עינינו רואות ומשתאות למול הפעולות הכבירות של צה"ל. חיסול מהיר ואיכותי, תוך פגיעה בצמרת הצבאית של איראן, בחוקרי הגרעין, במתקני הגרעין, בהגנה האווירית, ובהשמדת רוב יכולת השיגור שלהם.

ההכרה בכך שיד ה' היתה בזאת, נשמעת גם מפי רבים ממנהיגנו המדיניים והצבאיים. בראשם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שפתח מלחמה זו בתפילה בכותל המערבי כשהוא עטוף בטלית. ואף חזר פעם שנייה לכותל בסוף המערכה להודות לה' על הניסים והנפלאות.

עלינו לשמר תחושות נשגבות אלו ולהתמיד בהן, וחלילה מליפול בחטאו של קורח. לאחר הצלחה מסחררת מונחת סכנה מליפול בגאווה ושכחת ה' הנותן לנו כח לעשות את החיל הזה.

תקדים לכך התרחש לצערנו לאחר מלחמת ששת הימים. בשלב ראשון היתה הכרה רחבה בכך שמדובר בניסים גדולים וסיעתא דשמיא, אפילו בפי בכירים וגנרלים שאינם שומרי תורה ומצוות. אלא שלאחר זמן לא רב התחילו להישמע בציבור יותר ויותר קולות שמגמדות את המבט האמוני, לפיהן הניצחון האדיר היה רק בזכות המודיעין החזק שלנו, הטכנולוגיה המתקדמת, הטעויות של אויבנו, ועוד.

אנו מוקירים ומתפעלים מאנשי המודיעין שלנו, אנשי המוסד, הטכנולוגיה המתוחכמת, הטייסים ושאר החיילים הגיבורים. אך אל לנו לשכוח כי כל אלו הצליחו במשימתם בזכות השגחת ה' עלינו. אם נשים זאת תמיד לנגד עינינו ונזכור להודות על הטובה - ימשיך ה' להאיר פניו אלינו, להצילנו מכל אויבינו ולשלוח ברכה בכל מעשי ידינו.