היום (שישי) מצוין ראש חודש תמוז. מדובר במעבר משמעותי - אם בסיוון חגגנו את חג שבועות, הרי שבחודש תמוז נציין את תחילת ימי האבל על חורבן בית המקדש והמדינה היהודית בעת העתיקה. ימי אבל אלו יחלו בשבעה עשר בחודש בצום ויימשכו עד תשעה באב.
ישנן עובדות רבות ומעניינות בנוגע לחודש העברי הזה שאינן מוכרות לציבור הרחב ואף לא לחלק גדול מהציבור הדתי והחרדי בישראל. לפניכם חלקם:
מקור השם - אלילי
מפתיע לדעת, אך מקורו של שם החודש הוא אלילי לחלוטין. האל "תמוז" היה במיתולוגיה המסופוטמית אל הפריון, ועבודתו חדרה בימי סוף בית ראשון אל ממלכת יהודה. צורת עבודתו של תמוז, כפי שמציינים פרשני המקרא, הייתה באמצעות הסקה - עיניו היו עשויות ממתכת רכה שנמסה בחום נמוך יחסית, וכך כשהיו מציתים בתוכו אש, העיניים היו נמסות והיה נראה כאילו הפסל בוכה.
עובדות אלו מעוררות את השאלה - כיצד אבותינו קראו לחודש בשמו של אליל, וזאת בניגוד לאמונתם המונותאיסטית שכפרה ולחמה באלילות? התשובה לכך קשורה לעובדה שמקור השם "תמוז" קדום לאליל ומלכתחילה הוא ציין, בשפה הארמית, שריפה, חום ואש.
לכן, ככל הנראה, אבותינו התייחסו למשמעות הזו כשהם מתעלמים מהשיוך האלילי המאוחר של השם. גישה זו מקובלת מאוד ביהדות, ולפיה מתעלמים מתוכן אלילי מאוחר ונשארים עם השם הנייטרלי הקדום והראשוני של המושג.
מזל סרטן - סמל לבלבול
מזלו של חודש תמוז הוא סרטן. כיוון שמדובר בחודש קשה לעם ישראל, קובעת המסורת היהודית כי לא לחינם זה הוא מזלו של החודש. הסיבה לכך היא צורת הילוכו המיוחדת של הסרטן - שנע הצידה ולא קדימה. תנועה זו מלמדת על ערבוב ובלבול של הסדר הטבעי המתבטא בתנועה ישרה קדימה, ומשום כך מובן מדוע בחודש זה מתחיל האבל על החורבן וחום הקיץ בשיאו.
האות ח' - בין חושך לחסד
מקורות יהודיים קדומים מציינים כי לכל חודש במעגל השנה היהודית קשורה אות מתוך 22 אותיות הא"ב. בהקשר לכך, האות המיוחדת שקשורה לחודש תמוז היא האות ח'.
גם נקודה זו מציינת קושי וסכנת חורבן, כיוון שהמופע של האות ח' בתורה בפעם הראשונה הוא במילה "חושך". האות ח' היא גם הראשונה מתוך האותיות המרכיבות את המילה "חטא", מילה שמסמלת החמצה ופספוס. זו גם הסיבה מדוע אין באף אחד משמות שבטי עם ישראל את האות ח'.
עם זאת, גם המילה "חסד" מתחילה באות ח', כך שניתן גם לתקן את הנזקים הפוטנציאליים שאפשריים בחודש, וכך להפוך אותו לחודש של נתינה ושמחה.
שבט ראובן - מחטא לתיקון
מעבר לסרטן ולאות ח', חודש תמוז נחשב בגלגל השנה כחודש המיוחס לשבט ראובן. המסורת היהודית מייחסת לכל אחד מ-12 חודשי השנה את אחד מהבנים שנולדו ליעקב אבינו, ותמוז נפל בחלקו של שבט ראובן. החיבור הזה בין השבט לחודש אינו מקרי וקשור משמעותית לקושי הרוחני של החודש ולתיקונו.
על פי חז"ל, ראובן זעם שאחרי מותה של רחל, יעקב אבינו לא עבר לחיות עם אמו לאה כמרכז המשפחה, אלא עבר לחיות דווקא עם שפחתה של רחל - בלהה. הזעם הזה הפך לתגובה חריפה ולא ראויה שלו. אולם אחר כך ראובן חזר בתשובה וגם ישב בתענית כל חייו. מבחינה זו מדובר בהיפוך של עשייה רעה למעשה חיובי, דבר המסמל את הקושי בחודש וגם את היכולת לתקן קושי זה ולהפוך את הרעה לטובה.
הנס הגדול - עצירת השמש
בג' תמוז, התחולל על פי המסורת אחד הניסים הגדולים ביותר שחולל יהושע בן נון במהלך כיבוש ארץ ישראל, כך על פי הספר הקדום "סדר עולם רבה". האירוע הייחודי הזה היה במהלך המלחמה של יהושע ועם ישראל בברית מלכי הדרום: מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון.
הייתה זו מלחמה משמעותית מאוד בכיבוש הארץ, וכדי שכוחות הצבא של מלכים אלו לא יברחו בחסות החשכה, העמיד יהושע בן נון את השמש למשך שעות רבות עד הניצחון של עם ישראל.
חודש חסר
חודש תמוז לעולם יהיה, על פי הלוח היהודי, חודש של 29 ימים בלבד. יש לציין כי חיסרון זה מעיד על הקושי שיש בחודש ועל ההתמודדות המיוחדת שנקשרה לחודש מבחינת המסורת היהודית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו